הפרות כללי המאבק במגפה בחלקים מהחברה החרדית והדתית, הן בניגוד לפסיקות גדולי רבנים החרדים היום ובמסורת הדורות
הדיון התקשורתי הלוהט לגבי הפרות הסגר בחלקים מהצבור החרדי, מציף שאלות רציניות שמציגים דובריהם: מה מקור הסמכות לחייב את הציבור לקיים את תקנות הבריאות, כשלעיתים הן נגד הלכות תפילה בציבור ובבית כנסת? ואיך בג"ץ מאפשר את קיומן של הפגנות בלא הגבלת מספרים, בעוד מספר המתפללים הוגבל במנייני חוץ לעשרה בלבד בימי הסגר. ומדוע קניונים ועסקים הותרו להיפתח בזמן שבתי כנסת נשארו סגורים?
אז הנה התשובות שבאות דווקא מתוך גדולי הפוסקים בצבור החרדי, היום ובעבר.
הרבי מגור, מנהיג החסידות הגדולה בישראל, אינו מסתכל כיצד מתנהל ה"צד השני", ובתשובה פרקטית שמאפיינת את החסידות הוא מורה: "ההיתרים הם תוצאה של לחצי הלוביסטים, התקשורת ובג"ץ, שגברו על דעת הרופאים. אנחנו נחמיר כדרישת הרופאים". על כך הוא מקפיד מאז תחילת המגפה. כך, כשהתרחשה הדבקה רבתית בתוך קפסולות שהנהיג בישיבתו, בשל תלמיד אחד שנדבק , הישיבה ובית המדרש הענק כולו, נסגרו ליום כיפור הקדוש.
אולי יפתיע את מי שמאזין וצופה בערוצי הדיפסטייט, עם הכתבות נגד החרדים, אבל רוב הפוסקים החרדים סבורים כמותו - שצריך להקשיב לרופאים ופסיקותיהם הרפואיות.
הרב אדלשטיין, גדול הדור החרדי-ליטאי, אמר בשיעור תורה כי יש "להיזהר בזהירות של מאה אחוז, לפי ההוראות הידועות של הרופאים. להיזהר שלא יזיק את אחרים, לשמור כל כללי הזהירות בשלמות". הוא כינה את מפר הצווים בביטוי החריף "רודף!" והסביר: "זה לא רק כלפי עצמו, אלא גם מדביק אחרים ומזיק לאחרים והוא רודף". גם אחד מגדולי הפוסקים בעולם החרדי, הרב אשר וייס, כותב שוב ושוב שיש להישמע לרופאים: "מיסודות ההלכה לסמוך על דעת המומחים והרופאים שבכל תחום ותחום".
נלך אחורה מאתיים שנה. רבי עקיבא איגר כתב אז בעת מגפה בארצו: "יש להקשיב לרופאים ולהעדיף את שיקולי הסכנה וחומרתה במיוחד אם הסכנה היא גם לאחרים... והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לה' במאוד, כי גדול סכנתא מאיסורא ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים, שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר, וגדול עונו מנשוא".
למי שומעים בסוגיות אלו? לפוליטיקאים או לעיתונאים? ומה קורה אם קמה כת מתבדלת של רופאים ותומכים בתקשורת שיוצאים נגד הרופאים, כמו שעשו כמה רופאים שהשתתפו בסרט של העיתונאים אורלי וגיא נגד תקנות הבריאות? גם לכך ההלכה מתייחסת. במקרה זה הולכים לפי רוב הרופאים ולא מקשיבים למיעוט.
על פי הרמב"ם, שבעצמו היה רופא, אנו חייבים לראות את דעת רוב רופאים כקובעת והחלטית, וכך נקבע גם בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרי"ח סעיף ד. הרב אשר וייס כותב: "ויש הלכות מפורשות גם כיצד יש לנהוג כאשר יש סתירה בין דעתם של רופאים שונים, וכל כה"ג יש משקל לדעת הרוב, ולדעת המומחים הגדולים ביותר".
מהיכן המעטפת ההלכתית לתקנות המדינה הנקבעות בסוף בממשלה ולא בישיבה? יידע כל שומר מצוות כי מצווה היא לקיים את תקנות הציבור. לציבור יש את הכוח לתקן תקנות בדיוק כפי שתיקנו "ועד ארבע ארצות" באירופה . ק"ו בישראל, עוד נשוב לכך.

האם יש חובה להישמע הלכתית לתקנות ממשלת נוכרים בחו"ל? בשנת 1830 הייתה התפרצות של מגיפת כולרה עולמית שנדדה לאירופה. גדול הדור אז באירופה, רבי עקיבא אייגר, אימץ את תקנות הממשלה בארצו (שדומות לימינו), וקבע מגבלות של 15 אנשים בתפילות. "לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר - אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות, ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים", כתב.
הוא אף הורה להיעזר עם צריך בשוטר מטעם המדינה ה"גויית" כדי לשמור על המגבלות: "ואפשר ע"י עמידת שומר מפאליציי (משטרה מ.א.) להשגיח בזה, שמאחר שיש כבר כפי המספר אל יניחו לאחר לבא לשם עד אחר שישלימו הם".
פה בארצנו יש סמכות נוספת, בהיותה מדינת היהודים ראשית צמיחת גאולתנו. לבד מ"קידוש השם הגדול ששם ישראל הולך בעולם כולו שמדינת היהודים מצליחה בלכידות אל מול הקורונה ומדי ערב מציינים את הצלחתה בקרב עמי העולם". (הרב רימון, גוש עציון).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו