החיסונים צפויים להשפיע על התחלואה מהסופ"ש הקרוב

תנאי בסיסי שהוצב לסיום הסגר הוא וידוא של ירידה משמעותית בתחלואה. למרבה הצער, זה לא המצב כרגע. למרות ירידה בימים האחרונים במקדם ההדבקה (R), איננו רואים עדיין ירידה בתחלואה.

ברמת התחלואה הנוכחית, ירידה מובהקת כזו היא תנאי הכרחי לפתיחה מחודשת של המשק. נדע שהסגר יעיל כמו הסגרים הקודמים אם במשך כמה ימים נראה מדי יום 10% פחות נשאים חדשים ביחס ליממה הקודמת.

בחינה של מוקדי התחלואה מגלה הבדלים משמעותיים בין ערים שונות. ברבות מהערים שבהן שיעור התחלואה גבוה - שיעור ההתחסנות נמוך. לצערנו, עד כה אנו רואים פער בין קצב ההתחסנות במגזר החרדי לשאר החברה בישראל, וזהו פער הקשור גם לכך שמדובר בציבור עם אוכלוסייה מבוגרת קטנה באופן יחסי. עניין זה נמצא במתאם הפוך לתחלואה בערים החרדיות, שנמצאת בשיא בימים אלו. העובדה שמובילי דעה במגזר התחילו לקרוא להתחסנות ולשמירה על הכללים היא סימן מעודד.

במקביל, עדיין לא רואים בחברה הכללית השפעה משמעותית של החיסונים, אך זו ניכרת במחקרים שסקרו את הצוותים הרפואיים בבתי החולים שהתחסנו בסוף דצמבר. לפי המודלים שלנו, השפעה ניכרת באוכלוסייה הכללית צפויה החל מסוף השבוע הנוכחי, סביב 21 בחודש, ותתבטא בתהליך של ירידה במספר החולים הקשים המגיעים מדי יום לבתי החולים.

מבצע החיסונים הנרחב חשוב מאוד במניעת התפרצות נוספת של תחלואה. תהליך יציאה מבוקר יחסית, כפי שהיה ביציאה הקודמת, לא מנע את ההתפרצות הנוכחית. לכן שיעור התחסנות גבוה קריטי למניעת גל נוסף באביב.

אפשר להשתמש בתהליך החיסון גם כזרז בפתיחת ענפים, ובמיוחד ענף החינוך. התחסנות עובדי ההוראה חשובה מאוד לעניין זה, ולצידה אפשר לתעדף את חיסונם של תלמידי י׳-י"ב כדי לאפשר להם לסיים בצורה טובה את לימודי השנה ואת בחינות הבגרות. העובדה שמערכת החינוך הוכיחה יכולת מצוינת בזיהוי תחלואה ובקטיעת שרשראות הדבקה, לצד סיכויי הדבקה נמוכים מאוד בתוך הכיתות, מאפשרים למערכת זו להיות אחת הראשונות להיפתח עם תום הסגר.

לצד זאת, בחיסון יש כמה אי-ודאויות. העיקרית שבהן היא האם החיסון מונע את האפשרות שהמחוסן ידביק אחרים. מסיבה זו, היציאה מהסגר הנוכחי חייבת להיות מבוקרת, למרות מבצע החיסונים, תוך כדי המשך הקפדה על ההגבלות.

ועניין אחרון. אפשר להתעודד מההקפדה המסתמנת על תהליך הכניסה לארץ בדרך האוויר, באמצעות בדיקות ובידוד המגיעים. קשה מאוד לקבוע מה ההשפעה של אי ההקפדה על הנכנסים לארץ על קיומן וגודלן של ההתפרצויות הקורונה, אך אפשר לסמן נקודות קריטיות שבהן הייתה לנתב"ג השפעה שלילית. תחילת הגל הראשון הגיעה מאירופה, אחר כך מארה"ב, וזה הוביל לשינויים ניכרים בהדבקות.

אי ההקפדה הזו הייתה זרז גם לגל התחלואה בחודש אוקטובר, כשישראלים חזרו מטורקיה. הצורך בהקפדה יתרה בנתב"ג ברור גם לאור העובדה שבכל המדינות שהצליחו להשתלט על הקורונה, ההגעה למדינה מבוקרת, ויש שימוש בבדיקות ובבידודים במלונות כדי למנוע כניסת תחלואה למדינה. מדינה הרוצה להשתלט על התחלואה, צריכה לבצע זאת.

הכותב הוא פרופסור לפיזיקה במכון רקח לפיזיקה של האוניברסיטה העברית, חבר בצוות ניטור המגיפה של האוניברסיטה, המייעץ למשרדי הממשלה ולקבינט הקורונה

הביא לדפוס: אסף גולן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו