מוסדות האקדמיה במשבר עם הסטודנטים

שתי מצלמות ומיקרופונים פתוחים בבחינה, סריקת החדר בפני הבוחן, יציאה לשירותים למשך חמש דקות בלבד ודרישה להציג אישור מחברת התקשורת שהאינטרנט קרס. דרישות אלה ועוד עומדות במרכזו של משבר אמון בין המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים בתקופת המבחנים.

מערכת ההשכלה הגבוהה סוגרת עוד סמסטר של למידה מרחוק, וכעת מגיעים לבחינות. השנה מרביתן נערכות מהבית, והסטודנטים נבחנים באמצעות הזום או תוכנות אחרות שמצלמות ומקליטות. כדי לשמור על טוהר הבחינות, במוסדות האקדמיים מציבים בפני הסטודנטים, לטענתם, דרישות דרקוניות בנוגע לאופן ההיבחנות. הדבר עורר שורת מחאות, ובעיקר יצר חוסר אמון גדול בין הצדדים. 

המחלוקת בין הסטודנטים למוסדות נוגעת לשתי סוגיות עיקריות. הראשונה (שאליה עוד נגיע) היא תוכנה של חברת תומקס שמשתלטת על המחשב של הסטודנט, נועלת את המסך, מצלמת ומקליטה כל תזוזה של הסטודנט, כולל מבט העיניים וכל רעש חשוד - מה שגורם לסטודנטים לחשוש לפרטיותם. הסוגיה השנייה נוגעת למי שנבחן מחדרו דרך אתר האוניברסיטה ונדרש לעמוד בכמה דרישות, שבעיני הסטודנטים הן בלתי אפשריות.

בין הדרישות שהציגו המוסדות: היבחנות עם שתי מצלמות שפועלות בו בזמן, התקנת תוכנות שונות שמשתלטות על המחשב ונועלות אותו, השארת מיקרופונים ורמקולים פתוחים אצל כל הכיתה, איסור יציאה לשירותים לבחינה שמתחת לשעתיים - וגם רק אז לחמש דקות. על הסטודנטים להיות במאים של ממש, שכן הם צריכים שתי מצלמות שמחוברות לזום, אחת של המחשב ומצלמה נוספת שצריכה לצלם את הראש ואת הידיים, את משטח העבודה ואת מסך המחשב. צילום לא תקין עלול לפסול את המבחן. תרעומת נשמעה גם על זמן ההתייצבות בבחינה. באוניברסיטת תל אביב הסטודנטים נדרשים להתייצב בחדר שלהם 45 דקות לפני תחילת המבחן, ובבר-אילן דורשים שהסטודנטים יסרקו את החדר שלהם עם המצלמה בפני המשגיח ב-360 מעלות.

דרישה נוספת שהקפיצה את הסטודנטים היא יציאה לשירותים. באוניברסיטת בן-גוריון ובבר-אילן מותר לצאת לשירותים רק אם הבחינה נמשכת יותר משעתיים. באוניברסיטת תל אביב תותר יציאה רק אם הבחינה נמשכת יותר משעה וחצי, וגם אז לחמש דקות בלבד. 

"מתעלמים מהקושי"

"במהלך השבועות האחרונים הרגשנו שהאוניברסיטה הערימה קשיים וקבעה נהלים לא הגיוניים לקראת תקופת הבחינות", אומרת שיר צדוק, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים ויו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון. 

"לשמחתנו, אחרי שיצאנו למחאה ונאבקנו כאגודה, ויחד איתנו עוד מאות סטודנטים שהגיעו להפגנה גדולה בקמפוס, הנהלים עברו כמה שינויים חשובים למען שמירה על הזכויות האקדמיות שלנו. עדיין לא נמצא פתרון הולם לסטודנטים עם בעיות תשתית. אוניברסיטת בן-גוריון, וכמוה גם אוניברסיטאות נוספות, מסרבות להכיר בקשיי הלמידה המקוונת ובפגיעה שחוו סטודנטים במשבר הקורונה, והחליטו שלא לתת בסמסטר הנוכחי הקלות שניתנו בסמסטר הקודם - כאילו הקורונה חלפה מהעולם. חומר הלימוד מועבר כביכול דרך המסך, אך יש פה המון סטודנטים שטרודים בהרבה בעיות אחרות מלבד הלימודים ככל שהזמן עובר. מצופה מהאוניברסיטאות לדעת ליישר קו אחיד ומכיל, ולא קו אחיד ואטום לקשיי הלמידה המקוונת".

באוניברסיטת בן-גוריון מסרו: "תקופת הקורונה מערימה קשיים ואתגרים עבור כולנו. האוניברסיטה פועלת עם האגודה הסטודנטיאלית למציאת פתרונות, תוך הקפדה על הרמה האקדמית וטוהר הבחינות". באוניברסיטת תל אביב ציינו כי "האוניברסיטה מקפידה על טוהר הבחינות ועושה את ההתאמות כדי שמאמצי הסטודנטים יובאו לידי ביטוי". 

העיניים - למצלמה 

סוגיה נוספת שגורמת לסטודנטים להתרעם היא תוכנת בינה מלאכותית של חברת תומקס. התוכנה משתלטת על המחשב של הסטודנט ונועלת את המסך, מצלמת ומקליטה כל תזוזה או קול. לתוכנה יש יכולת לעקוב אחר מבט העיניים של הסטודנט כדי לבדוק שאינו מעתיק. 

"החשש העיקרי הוא שמירה על הפרטיות", אומרת אביטל אברג'ל (24), סטודנטית לביולוגיה חישובית באוניברסיטת בר-אילן. אגודת הסטודנטים במוסד אף עתרה נגד השימוש בתוכנה. "מקליטים ומצלמים, מצלמים את תעודת הזהות שלך וזה עולה על שרתים חיצוניים ונשמר שם. זה מפחיד". לדבריה, יש חשש מהבינה המלאכותית: "התוכנה עוקבת אחרי הבעות הפנים ונותנת ציון אמינות לפי איך שאתה מתנהג בזמן בחינה. זה אומר שאם אתה לחוץ והעיניים זזות או שאתה מנסה לחשוב ובוהה בנקודה מסוימת, אתה עלול להיות חשוד אוטומטית". עם זאת, היא מציינת כי "חשוב לנו טוהר הבחינות, אנחנו לא בעד העתקה בשום צורה".

פרופ' אריה רייך, סגן הרקטור באוניברסיטת בר-אילן, טוען כי מדובר בפתרון ראוי לשמירה על טוהר הבחינות שפותח, בין השאר, כדי לתת מענה לצורך של סטודנטים. "כדי לוודא שטוהר הבחינות נשמר, המצלמה מצלמת את הפנים של הסטודנט ומתעדת את הרעשים במקום שבו הוא כותב", הוא מסביר, "מי שהתנסה בה אומר שמדובר במערכת נוחה יותר מהטכנולוגיה הקודמת שבה השתמשו". 

בסיום המבחן, לדבריו, "המערכת נותנת 'ציון אמינות' - כלומר אם היו תמונות או רעשים חריגים, ואם אף אחד לא ניגש לסרטון הבחינה של הסטודנט, הוא נמחק בתוך כשבועיים". 

"אם הדברים היו נעשים בשיתוף ובהסכמה, לא היה מקום למחאות", אומרת בכירה במערכת ההשכלה הגבוהה ומתייחסת למשבר האמון בין הסטודנטים למערכת, "צריך לשמור על איזון בין ערך הפרטיות לבין אמינות וטוהר הבחינות. חייבים לעשות הכל בשיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים ולא צריך להנחית - ככה ייבנה האמון. כמו כן, צריך לאפשר לסטודנט שלא רוצה לחשוף את חדרו או ביתו, להיבחן בקמפוס".

הכתב הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, שעתיד להיבחן בסמסטר הקרוב בבחינה אחת בלבד באמצעות אתר האוניברסיטה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו