המדינה לבג"ץ: "אין תשתית לחקירה פלילית נגד רה"מ בפרשת הצוללות והמניות"

המדינה הגישה הבוקר (שני) את תגובתה לבג"ץ לעתירות שבהן התבקש בית המשפט להורות ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלהבפרשת המניות ובפרשת כלי השיט, וכן להקים ועדת חקירה שתבדוק אתתהליכי רכש כלי השיט. "אין תשתית לחקירה פלילית נגד רה"מ בפרשת הצוללות והמניות", כך נכתב בתגובהשהוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ויונתן קרמר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

בכל הנוגע לדרישה לפתיחה בחקירהבפרשת כלי השיט, המדינה טוענת שהחלטת היועמ"ש בעניין זה כבר עמדה לביקורת שיפוטית ובית המשפט לא ראה להתערב בה, לאחר שהוצגו לו השיקולים הראייתיים עליהם נסמכה, ומסקנת כל הגורמים המעורבים בחקירה ובליוויה, כי לא התגבש בתשתית הראייתית שנאספה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית של ראש הממשלה.

אשר לפרשת המניות, המדינה מציינת כי פרשה זו מחדדת את הפער בין תזה פלילית אפשרית, שיכול כל אדם להעלותה, לבין תשתית ראייתית ראשונית עליה יכולות רשויות התביעה לסמוך ידיהן ועל בסיסה לקבוע שהתגבש חשד סביר לביצוע עבירה. במבט כולל על הטעמים שפירט היועמ"ש בהחלטתו, שבגינם אין הצדקה לפתיחה בחקירה בחשד לביצוע עבירת שוחד או מרמה והפרת אמונים, נבקש להדגיש כי הצטברותם מלמדת כי כל אשר יש לפנינו הוא השערה, נרטיב שניתן לטוות סביב המידע הקיים, אך לא חשד סביר כי בוצעה עבירה.

לטעמים מהותיים אלה במישור התשתית הראייתית מצטרפים הקושי המתעורר נוכח חלוף הזמן, המשליך באופן ממשי וברור על תוחלת החקירה, ומעורר אף שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית. בחלוף כ-13 שנים לרכישת המניות, צפוי קושי משמעותי לאסוף תשתית עובדתית מקיפה ולאתר עדים ומסמכים של חברות ובנקים מעבר לים, בהם גם חברות פרטיות שאינן בהכרח פעילות עוד. חלוף הזמן אף מעורר שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית, אשר לגבי חלק מהנושאים חלה עוד טרם שהובא הנושא לפתחה של מערכת אכיפת החוק.

אשר לדרישה להקים ועדת חקירה או בדיקה, המדינה טוענת כי אין מקום להתערבות שיפוטית, בשים לב להלכה המשפטית לפיה לחברי הממשלה שיקול דעת רחב ביותר בסוגיית הקמתן של ועדות כאמור, והיקף הביקורת השיפוטית בנושא זה הוא מצומצם ביותר, וכן בפרט נוכח המורכבות בקיום ועדת בדיקה במקביל לניהול ההליך הפלילי והמגבלות המתחייבות על מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי.

היועמ"ש: "ההחלטה - בהתאם להמלצות המשטרה"

כזכור, באוקטובר שעבר החליט היועמ"ש מנדלבליטשלא לפתוח בחקירה נגדראש הממשלה בנימין נתניהובתיק המניות שבהן היה מושקע יחד עם בן דודו נתן מיליקובסקי, וכן על חלקו בתיק 3000 - פרשת הצוללות.

בנוגע לתיק המניות, מנדלבליט ציין כי רכישת המניות הניבה לנתניהו רווח משמעותי בשל פער גדול בין מחיר הרכישה בשנת 2007 למחיר המכירה בשנת 2010. למעשה, באוגוסט 2007 נתניהו השקיע 2.5 מיליון שקלים בשותפות NMSD שהיו 1.7% מחלקה של משפחת מיליקובסקי, ומכר את חלקו בשותפות חזרה לבן דודו בנובמבר 2010 בכ-16.5 מיליון שקלים, תוך שהוא מדווח על רווחיו בהצהרותיו למבקר המדינה.

באשר לפרשת הצוללות, בין נימוקיו של היועץ, הוא מסר כי נגבתה מנתניהו עדות פתוחהבתיק, ובימים אלה מתקיימים הליכי שימוע לעשרה חשודים שנמצא כי יש נגדם תשתית ראייתית, אולם ראש הממשלה לא ביניהם.

היועץ הוסיף כי למעשה קיבל את המלצתם של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ניצב יגאל בן שלום, המשנים לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי ושלמה (מומי) למברגר, וכן של רז נזרי ועמית מררי. על פי ההמלצה, "אין בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו".