כלל ידוע הוא שאסור לעשות שימוש במקום שבו בנוי בית כנסת, למעט לשימוש כבית כנסת. אך מה בנוגע למניין חצר? הרי בסוף המגפה, מטבע הדברים, יחזרו המתפללים לבתי הכנסת. האם מותר להפסיק את התפילות במקום?
תשובה:
מותר לפרק את המחצלות ולהחזיר את החצר לשימושה הראשון, ואין חובה להשאיר שם את בית הכנסת הארעי.
זה לשון הטור באורח חיים סימן קנד - "בתים וחצרות שמתקבצין בהן להתפלל באקראי - אין בהם שום קדושה".
ובאר רבינו הבית יוסף על דבריו - "אמרינן בגמרא- חכמים אומרים הרחוב אין בו משום קדושה, ואף על פי שמתפללין בתעניות ובמעמדות משום דאקראי בעלמא הוא.
וכתב מהרי"ן חביב ז"ל - וכן בתים וחצרות. נראה לי כי בתי כנסיות שאנו מתפללין בהם תוך החצרות במלכות תוגרמה הם דומים לזה, מהטעם שאמרו חכמים ברחובה של עיר שאין בה משום קדושה, דאקראי בעלמא היא, וכל דירתינו בבתיהם ובחצריהם ובטירותם הכל דרך עראי בשכירות חודש או שנה ואין בהם קדושה".
נוסף לכך, אפילו אם רכשו את החניה או החצר עבור זמן הקורונה למניין, מותר למכור אותה כעת לצורך אחר, כמבואר בשו"ת המבי"ט חלק ג קמג.
ואפשר להשתמש בכסף גם לענייני חול, אם נציגי המניין ימכרו אותו בידיעת המשתתפים, כמו דין בית כנסת של כפרים הנמכר בשבעת טובי העיר, שהכסף יוצא לחולין.
וקל וחומר כאן, שקל יותר מדין בית כנסת של כפרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו