"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרב, מותר לפרק בית כנסת שנבנה בחצר?

כשתסתיים המגפה מנייני החצרות יבוטלו • האם מותר להפסיק להתפלל במקום, ומה בנוגע למכירה של חנייה שנרכשה לצורך זה? • הרב אפרתי עושה סדר

, עודכן
מתפללים במניין חצר (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: יוסי זליגר // מתפללים במניין חצר (למצולמים אין קשר לידיעה)

כלל ידוע הוא שאסור לעשות שימוש במקום שבו בנוי בית כנסת, למעט לשימוש כבית כנסת. אך מה בנוגע למניין חצר? הרי בסוף המגפה, מטבע הדברים, יחזרו המתפללים לבתי הכנסת. האם מותר להפסיק את התפילות במקום?

תשובה:

מותר לפרק את המחצלות ולהחזיר את החצר לשימושה הראשון, ואין חובה להשאיר שם את בית הכנסת הארעי.

זה לשון הטור באורח חיים סימן קנד - "בתים וחצרות שמתקבצין בהן להתפלל באקראי - אין בהם שום קדושה".

ובאר רבינו הבית יוסף על דבריו - "אמרינן בגמרא- חכמים אומרים הרחוב אין בו משום קדושה, ואף על פי שמתפללין בתעניות ובמעמדות משום דאקראי בעלמא הוא.

וכתב מהרי"ן חביב ז"ל - וכן בתים וחצרות. נראה לי כי בתי כנסיות שאנו מתפללין בהם תוך החצרות במלכות תוגרמה הם דומים לזה, מהטעם שאמרו חכמים ברחובה של עיר שאין בה משום קדושה, דאקראי בעלמא היא, וכל דירתינו בבתיהם ובחצריהם ובטירותם הכל דרך עראי בשכירות חודש או שנה ואין בהם קדושה".

נוסף לכך, אפילו אם רכשו את החניה או החצר עבור זמן הקורונה למניין, מותר למכור אותה כעת לצורך אחר, כמבואר בשו"ת המבי"ט חלק ג קמג.

ואפשר להשתמש בכסף גם לענייני חול, אם נציגי המניין ימכרו אותו בידיעת המשתתפים, כמו דין בית כנסת של כפרים הנמכר בשבעת טובי העיר, שהכסף יוצא לחולין.

וקל וחומר כאן, שקל יותר מדין בית כנסת של כפרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר