"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפריצה לקפיטול: דווקא בכירי הרפובליקנים סימנו את הקו האדום

כמו בפרשת ווטרגייט, כך גם הפעם עמדה המערכת המוסדית והממלכתית בפרץ • טראמפ הפנים את האיתותים ממחנהו ולראשונה השלים הלכה למעשה עם הפסדו • הדמוקרטיה האמריקנית חגגה את ניצחונה • פרשנות

,עודכן
סגן הנשיא מייק פנס בתום ישיבת הקונגרס האמריקני // צילום: אי.פי.אי // סגן הנשיא מייק פנס בתום ישיבת הקונגרס האמריקני

ב-24 באוגוסט 1814, במהלך המלחמה שהתנהלה בין ארצות הברית ובריטניה, העלו הכוחות הממלכה באש את בניין הקונגרס וזרעו הרס בכל רחבי וושינגטון. בערב יום רביעי האחרון שוב מצאה את עצמה וושינגטוןתחת מתקפה,הפעם מצידם של אזרחים אמריקנים תומכי טראמפ. הם נטלו לידיהם את החוק בעקבות דברי ההסתה של הנשיא, שהמשיך לקרוא תיגר על הליך הבחירות ותוצאותיהן. טראמפ תקף גם את נאמנו סגן הנשיא פנס, שסירב לתביעתו לבטל את הכרעת חבר האלקטורים.

ב-1972 הייתה זו הפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית במתחם הווטרגייט בוושינגטון שהיוותה את יריית הפתיחה לניסיונו של הנשיא ניקסון לשבור מוסכמות וכללי המשחק בדמוקרטיה האמריקנית. הפריצה הזו הפכה לטרגדיה יוונית בעקבות הסתבכותו חסרת המוצא בפרשת טיוח ושיבוש החקירה. בסופו של דבר נאלץ ניקסון להתפטר בבושת פנים לאחר שמערכות החוק והמשפט הקימו חומת אש וסתמו את הגולל על מאמציו לקעקע את היסודות של ההוויה, המורשת והתרבות הפוליטית האמריקנית.

מהומה בגבעת הקפיטול: המונים התפרצו לקונגרס // צילום: רויטרס

בעוד שמהלכיו של ניקסון נעשו מאחורי הקלעים ובחדרי חדרים, מאבקו של טראמפ כנגד המוסדות והתהליכים, שלאורם התנהלו הבחירות לנשיאות, היו גלויים, בוטים ומתריסים. התוצאה כפי שהעולם כולו הזדעזע לראות, הייתה ההתפרצות האלימה של האגף הרדיקלי מקרב מחנה תומכיו אל תוככי היכל הדמוקרטיה האמריקנית וסמלה המובהק ביותר, הלא הוא מתחם הקונגרס שבגבעת הקפיטול.

אין מי שחולק על כך שהשתלטות עוינת ואלימה זו על בית המחוקקים מהווה אתרגע השפל העמוק ביותרבתולדות נשיאותו של טראמפ, ומהווה תמצית מזוקקת של דפוס התנהלותו מאז הוכרע לחובתו המרוץ לבית הלבן. שכן, בניגוד למסורת הפוליטית המושרשת היטב, סירב הנשיא ה-45 לקבל את דין הבוחר ובמשך למעלה מחודשיים המשיך לטעון בעקשנות שהבחירות זויפו ושהניצחון נגזל מידיו.

תומכי טראמפ מפגינים מחוץ לקפיטול // צילום: אי.פי.אי
תומכי טראמפ מפגינים מחוץ לקפיטול // צילום: אי.פי.אי

יחד עם זאת, ובלי להמעיט כהוא זהמחומרתם של מחזות האימהשנשקפו מבין קוטלי בית המחוקקים, יש להדגיש שכמו בפרשת ווטרגייט בשנות ה-70, כך גם הפעם עמדה המערכת המוסדית והממלכתית בפרץ.

במילים אחרות, היו אלה דווקא בכירי המפלגה הרפובליקנית ונאמניו של הנשיא, דוגמת סגנו מייק פנס ויו"ר סיעת הרוב הרפובליקנית בסנאט מקונל, שסימנו עבורו את הקו האדום, שאותו אסור לבית הלבן לחצות. בכך אותתו בכירי המפלגה שנאמנותם לחוקה ולמורשת האמריקנית חזקים יותר מנאמנותם לנשיא, והציבו בכך חסמים בלתי עבירים למרחב התמרון והפעולה הנשיאותיים.

ואכן, טראמפ קלט והפנים את האיתותים מכיוון מחנהו. לראשונה הוא השלים הלכה למעשה עם הפסדו והבטיח להעביר את הנשיאות ליורשו באופן מסודר. בכך חגגה, אפוא, הדמוקרטיה האמריקנית את ניצחונה, גם אם במחיר כבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר