אחרי שהשווה את ישראל לגרמניה הנאצית: ארדואן פותח במתקפת חיזור נמרצת

בטרקלינים הדיפלומטיים בירושלים ובוושינגטון משפשפים בימים אלה עיניים בתימהון. גם בעולם של אינטרסים קרים, הפליק־פלאק של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בכל הנוגע לקשריו עם לישראל, אינו דבר מצוי. פטרונם של האחים המוסלמים, האיש שבשנים האחרונות גידף את ישראל מעל כל במה וכיזב בהבטחתו למנוע פעילות טרור של חמאס מאדמת טורקיה, מחזר לפתע מחדש אחר ישראל. 

עד לפני זמן לא רב, ארדואן עדיין שם ללעג ולקלס את "הסכם הפיוס" עם ישראל, שנחתם ב־2016 והיה אמור להסדיר את סכסוך המרמרה, ולהעלות מחדש את היחסים עם ישראל על פסים נורמליים. הוא השווה את התנהלות ישראל מול הפלשתינים למעשי הנאצים נגד היהודים, כינה את ממשלת ישראל "ממשיכת דרכו של היטלר", ואף אמר ש"הציונים המטונפים מזהמים את הר הבית".

לפני שנתיים, בעקבות העברת השגרירות האמריקנית לירושלים והפצצת מטרות חמאס על ידי ישראל בעזה, ארדואן גירש מטורקיה את השגריר הישראלי איתן נאה והחזיר את השגריר שלו מתל אביב. והנה, בחודשים האחרונים - מהפך: ארדואן מחפש מחדש את קרבתה של ישראל ומשגר שליחים, רמזים ומסרים שאינם משתמעים לשתי פנים. יתרה מזאת - אחרי תקופת "ברוגז" ארוכה יגיע בקרוב לישראל שגריר טורקי חדש, אופוק אולוטאש, אחד ממקורבי ארדואן ומבחינות רבות בן דמותו. גם אולוטאש שלל בעבר את קיומה של ישראל על "אדמות פלשתיניות" והתבטא בעוינות רבה נגדה. 

אפילו את הסכמי הנורמליזציה עם מרוקו, טורקיה מקבלת עתה במתינות מפתיעה, לאחר שרק לפני חודשים אחדים תקפה בחמת זעם הסכמים דומים בין ישראל לבין איחוד האמירויות. עד כמה להוט ארדואן הפעם בחיזוריו אחרי ישראל יעידו גם הדיווחים על סדרת פגישות בין ראש המוסד הישראלי יוסי כהן לבין ראש המודיעין הטורקי, הקאן פידאן, שאמורות כפי הנראה למסד ולשדרג שיתוף מודיעיני בין שתי המדינות. 

"תעודת יושר לאמריקנים"

מה עובר אפוא על ארדואן? בכירים בירושלים מעריכים שההסבר לשינוי החד בהתנהלותו של נשיא טורקיה טמון בתוצאות הבחירות בוושינגטון. מערכת היחסים בין ארדואן לבין הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מקולקלת ומשובשת, והטורקים מאמינים שהדרך לבית הלבן עוברת בירושלים. 

"מה שמכתיב את היחסים בין ישראל לטורקיה הוא טיב היחסים בין ארה"ב לטורקיה", מסביר גם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ואיש "מרכז דיין" באוניברסיטת תל אביב. "הטורקים", אומר כהן ינרוג'ק, "חוששים מהחרפת הסנקציות האמריקניות נגדם והם מבקשים להסתייע בשדולות הישראליות והיהודיות, רבות הכוח בעיניהם, בוושינגטון. הנחת העבודה שלהם היא שנרמול מחודש של היחסים עם ישראל יתקבל בוושינגטון כצעד בונה אמון, מעין תעודת יושר וכנות. על הרקע זה, הכריז לפני כשבוע ימים מסוט ג'אשין, יועצו של ארדואן, שאם ישראל תעשה צעד אחד לכיוון טורקיה, טורקיה תעשה שני צעדים. 

ינרוג'ק מספר כי הוא מכיר את ג'אשין, איש צבא חילוני, לא אסלאמיסט. "הוא היה מרצה שלי ללימודי חוק בינלאומי באיסטנבול", הוא אומר, ומציע לקחת את דבריו ברצינות. גם לדברי ארדואן השבוע, ינרוג'ק מציע להתייחס ברצינות. הוא משער שהשאלה שהופנתה לארדואן על ידי עיתונאי היתה מוזמנת: "ארדואן נשאל מה האמת בידיעות על 'חימום' היחסים עם ישראל, ואז הביע רצון בשיפור היחסים עימנו, למרות קשייו עם 'המדיניות של ישראל כלפי הפלשתינים' ו'עם האנשים שנמצאים בצמרת הישראלית'. כשזה בא מפי ארדואן עצמו, זה כבר הרבה יותר מרמז".

דיבר על הדחת ארדואן בעזרתה של האופוזיציה הטורקית. ביידן // צילום: רויטרס



מדוע הדייר החדש בבית הלבן כה מפחיד את ארדואן? לג'ו ביידן יש חשבון פתוח עם הנשיא הטורקי, והוא מעולם לא טרח להסתיר זאת. הנשיא האמריקני הנבחר הוא מתנגד עקבי לכיבוש הטורקי בצפון קפריסין. ביידן הצהיר לא פעם בעבר, שאם ייבחר לנשיא, ממשלו יכיר רשמית ברצח העם הארמני, שאותו חוללו הטורקים בראשית המאה ה־20. 

בניגוד לטראמפ, ביידן מגלה הרבה פחות סלחנות לערוץ שטורקיה של ארדואן, שעדיין חברה בנאט"ו, פתחה מול נשיא רוסיה פוטין, כמו גם להפעלת מערכת ההגנה האווירית המתקדמת S-400, שטורקיה רכשה מרוסיה, או לקשר הטורקי־איראני בחסות הרוסים. ביידן זועם במיוחד על הפלישה הצבאית של טורקיה לצפון סוריה ועל כתישת הכורדים שם. כנשיא, ביידן צפוי לחדש את תמיכת ארה"ב בכורדים, שבתקופת אובמה חומשו בנשק אמריקני ונלחמו בדאעש.

יחקרו את הבנק הטורקי?

ארדואן לא רק מכיר היטב את עמדותיו של ביידן - הם נפגשו פנים אל פנים אל פנים ארבע פעמים - הוא אף זוכר את דבריו של הנשיא הנבחר בתקופת המרוץ לנשיאות לפני כשנה. ביידן, כמועמד, דיבר אז לא פחות ולא יותר על הדחת ארדואן, בעזרתה של האופוזיציה הטורקית. הוא לא התכוון אמנם להפיכה, אלא להדחה באמצעות בחירות, אבל הוא היה ברור לחלוטין בדבריו. עתה ארדואן חושש שביידן, בניגוד לטראמפ, לא ימשיך לעכב את החקירה הפלילית נגד הבנק הממשלתי הטורקי "הלקבנק", שניסה על פי החשד לעקוף את הסנקציות האמריקניות על איראן. החקירה, לפי הערכות שונות, עלולה להגיע עד צמרת השלטון הטורקי, כולל ארדואן עצמו ומקורביו.

אבל ביידן אינו הצרה היחידה של ארדואן, שמוצא עצמו יותר ויותר בבידוד בינלאומי. טראמפ, שארדואן עוד יתגעגע אליו, הטיל בסוף ימיו בבית הלבן סנקציות ביטחוניות על טורקיה. הוא סילק אותה מתוכנית בניית מטוסי החמקן ה־F-35, ואסר עליה למכור למדינות אחרות תוצרת ביטחונית שיש בה רכיבים אמריקניים. 

ארדואן חושש שביידן יחריף את הסנקציות הללו אף יותר. נשיא טורקיה מסוכסך עם איחוד האמירויות וגם עם סעודיה, שמטילה עליו חרם כלכלי לא רשמי. החרם פוגע בטורקים בתקופה שבה הלירה הטורקית בשפל והאינפלציה והאבטלה שם נוסקות. עם נשיא מצרים א־סיסי, שהוציא את האחים המוסלמים - בבת עינו של ארדואן - אל מחוץ לחוק והדיח מהנשיאות את איש "האחים" מוחמד מורסי, לארדואן אין כלל קשר. 

נוסף על כל צרותיו, האיחוד האירופי שוקל אף הוא להטיל עיצומים על טורקיה, על רקע חיפושי הנפט שלה במזרח הים התיכון, תוך כדי פגיעה בשטחים ימיים שקפריסין ויוון הן לכאורה הריבון בהם.

בישראל שוקלים היטב כיצד להגיב לחיזור הטורקי המחודש. ההצעה הטורקית החצי־פורמלית להסכם גבולות ימי משותף עם ישראל נדחתה לעת עתה, וסיכוייה להיענות אינם גבוהים. ההצעה, בדמות מאמר של האדמירל בדימוס ג'האט יאייג'י, מקורבו של ארדואן, פורסמה לפני שבועות אחדים בירחון "טורקיסקופ", שאותו עורך ד"ר כהן ינרוג'ק. 

יאייג'י הציע במאמרו לחבר את הגבולות הימיים של ישראל וטורקיה על חשבון קפריסין, ושתל בו "סוכרייה" נוספת: חיבור הצנרת הישראלית שמיועדת ליצוא גז לאירופה לצנרת הקיימת בטורקיה, משם ימשיך הגז לצינור הטרנס־אנטולי לאירופה. 

הצעה זו אכן זולה יותר לישראל מאשר עלויות המיזם שישראל מחויבת לו כיום, כחלק מההסכם הטריטוריאלי בין ישראל, יוון וקפריסין מראשית השנה. על פי הסכם זה, עד שנת 2025 תתפרש צנרת באורך כולל של כ־1,900 ק"מ מישראל לקפריסין ומשם לכרתים, ליוון ולבסוף לאיטליה. עלות הפרויקט לשלוש המדינות - 6.86 מיליארד דולר - יקרה הרבה יותר מזו שמציע לנו יאייג'י. ישראל, שמחויבת לבריתות החדשות שלה עם יוון וקפריסין, אינה צפויה לבלוע גם את הפיתיון הזה, אולם כהן ינרוג'ק מעריך ש"עצם פרסום ההצעה ומתן פומבי לדברים גם בטורקיה - למרות שלטורקים היה ברור שישראל לא תקבל את ההצעה - הם בבחינת הכנה של דעת הקהל הטורקית להסדרה מחודשת של היחסים עם ישראל".

נִרמוּל עם כוכבית

הסנקציות הנוכחיות מצד ארה"ב כלפי טורקיה עלולות להכאיב להם מאוד, מסביר כהן ינרוג'ק. "טורקיה מוכרת ספינות קרב לפקיסטן, ואף מתגאה במסוק התקיפה שלה, 'אטאק', ובמזל"טים שהיא מייצרת ואף מוכרת למדינות רבות בעולם. אבל בכל המערכות הללו משולבים רכיבים ביטחוניים שמקורם בארה"ב, ועתה מכירתם אסורה. כל זה קורה עוד לפני ביידן, שצפוי, בניגוד לטראמפ, להתערב גם בסוגיית זכויות האדם בטורקיה והליך המעצרים שם". כהן ינרוג'ק מזכיר כי בכלא הטורקי עדיין יושבים עובדים משגרירות ארה"ב בטורקיה, בעוון "התערבות שלהם לכאורה בניסיון ההפיכה הכושל נגד ארדואן". 

כהן ינרוג'ק מעריך שהשגריר הטורקי החדש יגיע לישראל כחודש או חודשיים אחרי כניסתו של ביידן לבית הלבן, אך מזהיר מפני כנות נרמול היחסים עם טורקיה. "הם יוכלו להמשיך לדבר עם חמאס, אבל חייבים לחדול מהתמיכה בארגון ומהאכסניה שהם מעניקים למי שמתכנן או מכוון פעולות טרור מתחומם. זה הרי לא מתקבל על הדעת. צריך גם להגיע עם הטורקים להבנות ברורות, שהמתקפות המילוליות הקשות על ישראל ייפסקו. טורקיה, שהיתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל ב־1949, היא אמנם נכס לישראל, ואין לנו אינטרס להפוך אותה לאויב - לכן נרמול אמיתי הוא בהחלט במקומו - אבל אחרי מה שעברנו איתה בשנים האחרונות, צריך לגלות זהירות".

טורקי או אסלאמי?

ויש עוד אפשרות, מרעישה אף יותר. פנחס ענברי, חוקר העולם הערבי מ"המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", קיבל לאחרונה ידיעות ממקורותיו במפרץ הפרסי, שלפיהן מאחורי הקלעים מתרחש מהלך מהפכני: מגעים בין סעודיה לבין טורקיה, שתכליתם התנערות של טורקיה מהאחים המוסלמים תמורת פיוס סוני גדול בינה לבין סעודיה ומצרים. 

"הנהגת האחים המוסלמים בכוויית", מספר ענברי, "פחדה שתיעצר וברחה לטורקיה, אך היא מיהרה לשוב והעדיפה לשבת בכלא הכוויתי, מאשר לחיות תחת ארדואן. בכירים בהנהגה סיפרו על משבר בין האחים המוסלמים לבין ארדואן". 

מה הרקע למשבר הזה? 

"כרגע", אומר ענברי, "זה עדיין לא ברור. לגרסתם, בשיחה שהתקיימה לאחרונה בין ארדואן למלך סעודיה סלמן, ארדואן הבטיח למלך הסעודי שיפעל נגד האחים המוסלמים, שהם כידוע שורש הבעיה והמחלוקת בין ארדואן פטרונם לבין סעודיה, שחוששת מהם".

ענברי מעריך בזהירות כי ייתכן שניתן למצוא תימוכין לידיעות הללו מכוויית, גם בהתנהלות ארדואן לאחר חתימת ההסכם לסיום מלחמת ארמניה־אזרבייג'ן. "בנאום הניצחון שלו, ארדואן, שתמך באזרים, הציג לכאורה שטחים באיראן כשטחים אזריים וכחלק מאזרבייג'ן. האיראנים מאוד לא אהבו את המוזיקה הזאת. ארדואן נשמע להם לפתע כמי שמציג את טורקיה כאפוטרופוס על כל הטורקמנים, משמע על הטורקים שחיים מחוץ לגבולות טורקיה". 

בצפון איראן, מסביר ענברי, "יש מיעוט גדול דובר טורקית שהוא טורקי, והאיראנים רתחו מכעס. הם הגיבו בפרסום מפה מתקופת האימפריה הפרסית, שבה חלקים מאנטוליה, חלק מטורקיה של היום, כלולים בגבולות האימפריה הפרסית של פעם. אחת המסקנות שניתן להסיק מכך היא שארדואן מחפש לו עכשיו קלף חדש; במקום הקלף האסלאמי - קלף טורקי". 

אם אכן כך, "המשמעות היא שארדואן אומר עכשיו גם לישראל: אני טורקי לפני שאני אסלאמי, בואו נחדש את היחסים הטובים שהיו לנו כשטורקיה היתה קודם כל טורקית, לפני שהיתה אסלאמית", אומר ענברי. "האם זה ייתכן? לא הייתי שולל זאת. אבל כמובן שהייתי בוחן זאת בזהירות רבה, ונזהר שלא לפגוע בקשר ובהסכמים שלנו עם קפריסין ויוון, וכמובן עומד על כך שהטורקים יפסיקו לסייע לחמאס ולאפשר להם לפעול נגדנו משטחם".

ואכן, קשה לראות את ישראל מתנערת, רק בשל החיזור הטורקי המחודש, מחברותה בפורום הגז של מזרח הים התיכון שרק לפני חודשיים הפך לארגון בין־ממשלתי אזורי. בפורום חברות גם מצרים, איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלשתינית, והוא נתפס באנקרה כפורום אנטי־טורקי. קשה אף יותר לדמיין את ישראל משלימה שוב עם הבטחת סרק טורקית להפסיק את פעילות חמאס משטחה, כפי שהיה בהסכם הפיוס עם אנקרה.

העברה בנקאית דרך טהרן

עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, מנהלת "שורת הדין", שפרסמה לאחרונה בעברית את ספרה על המלחמה החשאית בכספי הטרור ("הרפון", בהוצאת ידיעות ספרים), זוכרת עדיין כיצד נדחתה עתירת ארגונה לבג"ץ נגד הסכם הפיוס של ישראל עם טורקיה. "ביקשנו מבג"ץ סעד כדי לכפות על המדינה לעמוד מול הטורקים על הפסקת פעילות חמאס משטחם. לצערי נדחינו על ידי בג"ץ. לצערי, צדקנו", היא מבהירה.

דרשן־לייטנר מזכירה את פעילות "לשכת הבינוי" של חמאס, הפועלת מאיסטנבול גם בעצם הימים הללו, בייצור ושדרוג אמל"ח, כולל רקטות, לטובת פעילות חמאס ברצועה. היא מציינת גם את המערכת הבנקאית הטורקית, שמעבירה כספים לחמאס לטובת "ארגוני צדקה" של חמאס, "שההבדל בינם לבין המערך הצבאי של הארגון מטושטש ופעמים רבות כלל לא קיים". דרשן־לייטנר אינה מאמינה שארדואן יתנער מהאחים המוסלמים ומחמאס, רק כדי לשפר את היחסים עם ישראל, ומזהירה מהונאה טורקית נוספת.

מחויבות לברית. נתניהו עם ראש ממשלת יוון (במרכז) ונשיא קפריסין // צילום: אי.אף.פי

לדבריה, ניתן לצרף דו"חות מפורטים, עשירים במידע, שמרכז המידע למודיעין וטרור מפרסם בשנים האחרונות על הקשר בין חמאס לבין טורקיה. עיקרם: "טורקיה מאפשרת פעילות מבצעית של חמאס בשטחה, פעילות העוסקת בין השאר בהפעלת חוליות טרור ביהודה ושומרון ובהעברת כספי טרור ליהודה ושומרון ולרצועת עזה". 

אחד הפעילים המרכזיים במערך החמאסי על אדמת טורקיה, שמעורב לפי הערכת המרכז בפעילות טרור, הוא ג'האד יע'מור, פעיל חמאס שמוצאו מבית חנינא במזרח ירושלים. יע'מור היה מעורב בחטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל, נידון למאסר עולם בישראל וגורש לטורקיה במסגרת עסקת שליט. "בשנות שהותו בטורקיה", כותבים אנשי המרכז, "יע'מור שימש איש קשר לממשל הטורקי ול־MIT, סוכנות הביון הטורקית. על פי ההערכה הוא גם היה מעורב בפעילות מבצעית חשאית, שעיקרה הפעלת חוליות טרור ביו"ש. ככיסוי לפעילות של יע'מור בטורקיה, משמשת משרתו כנשיא אגודת תרבות בשם "אגודת ירושלים וההיסטוריה שלה". 

לצד רשימה ארוכה של פיגועים וניסיונות פיגוע של חמאס בשטחי ישראל לאורך השנים האחרונות, בעלי זיקה ל"חמאס טורקיה", חוקרי המרכז משרטטים גם את מקומה של טורקיה כמדינת בסיס, שממנה חמאס מנהל את ענייניו הכספיים. מידע דומה התפרסם לאחרונה בדו"ח של משרד האוצר האמריקני. "פעילי וסייעני חמאס בטורקיה", כך עולה מהדו"ח, "עוסקים בגיוס כספים, בהעברתם לזרוע הצבאית ברצועה, במימון התארגנויות טרור ביו"ש ובהפעלת חברות חלפנות והעברת כספים בטורקיה, שבאמצעותן מולבנים כספי טרור". 

המקור העיקרי, לדברי האמריקנים, להעברת תמיכה כספית לחמאס דרך טורקיה (ולעיתים דרך לבנון) - היא איראן. האמריקנים סבורים שהעברת הכספים לחמאס מתבצעת באמצעות "כוח קודס" של משמרות המהפכה האיראניים, ושבתהליך ההעברה מעורבים פעילים וסייענים של חמאס וחברת חלפנות שבסיסם בטורקיה.

האם טורקיה, שמנסה לפייס עתה את ישראל, תנקוט מהלכים של ממש להפסקת כל אלה? או שתסתפק, כמו ב"פיוס" הקודם, בהצהרה מן הפה אל החוץ ובהמשך התכחשות לכל פעילות טרור של חמאס משטחה? במערכת הביטחון יעקבו מקרוב. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו