הבניין, התעשייה והתשתיות בישראל נסמכו במשך עשרות שנים על חומרי גלם שנחצבו במחצבות ישראליות. ענף המחצבות מספק תעסוקה לאלפי עובדים ומפרנס עשרות אלפי משפחות במעגלים שמסביב.
עד תחילת שנות האלפיים המחצבות פעלו על פי זיכיונות מהמדינה, שניתנו לאורך שנים של פעילות. החל משנת 2005 פועלות המחצבות על פי חוק חובת מכרזים. הוקמה ועדה שבה נקצבו לכל חברה ולכל מחצבה תאריך תפוגה בה תוחזר המחצבה לבעלות המדינה, ולאחר מכן ליציאה למכרז מחדש.
רשות מנהל מקרקעי ישראל הייתה אמורה לקחת את האחריות על פיתוח תחום המחצבות החדשות ומיכרוז מחצבות קיימות, שהגיעו לסיום תקופת הבעלות. בפועל זה לא קרה, ומאז שרשות מקרקעי ישראל אחראית על המחצבות, נסגרו מחצבות ותיקות רבות, מכיוון שמיצו את עתודות האבן שלהן או שהגיעו לסוף תקופת הזמן שהוקצתה להן.
המדינה, שהייתה אמורה ליזום הקמת מחצבות חדשות, נכשלה שוב כישלון חרוץ. אף מחצבה חדשה לא נפתחה מאז. על רמ"י כבר נמתחה ביקורת נוקבת בעניין זה על ידי ועדה ממשלתית ומצד מבקר המדינה. מחקר כלכלי שהזמינה רמ"י קבע שחוק חובת מכרזים אינו מתאים לענף המחצבות, אבל רמ"י ממשיכה בתרדמת ובהתנהלות שלה.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
אובדן העצמאות
כתוצאה מביקוש גובר לחומרי מחצבה, השוק הישראלי נאלץ להסתמך על מחצבות שמעבר לקו הירוק. התלות של כל שוק הבנייה והתשתיות הישראלי הפכה יותר ויותר מוחשית, ויכול להיות שהיא שותפה בשוק השחור.
המצב הנוכחי הוא שמרבית המחצבות מסיימות את התקופה שהוקצבה להן בסוף שנת 2024, והעתיד של כל הענף לוט בערפל. המשק תלוי במחצבות זרות, אלפי אנשים צפויים לאבד את מקור הפרנסה שלהם וברור לכל הנוגעים בדבר שזה גם יגרום לעיכובים בבנייה ובתשתיות ולהגדלת עלות חומרי הגלם. מצב זה גורם לכל עובדי המחצבות בישראל לאי-ודאות בתעסוקתם ובהתנהלותם העתידית.
במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות ולהכין תוכניות להגדלת ההיצע בשוק על ידי מיצוי כל האפשרויות של הגדלת והרחבת מחצבות קיימות, רמ"י מתמקדת בבירוקרטיה ומצדדת בהעלאת התמלוגים למדינה, דבר שיגביר את חוסר הכדאיות בהפעלת מחצבות והגדלת התלות בשוק הפלסטיני או בייבוא.
כשלון המדינה בשיווק קרקעות לבנייה חוזר על עצמו עם מחדל ענף המחצבות. הכתובת כבר צבועה באותיות גדולות על הקיר. עשרות אלפי ישראלים ישלמו את מחיר המחדל ויאבדו את מקור פרנסתם.
במידה שהדברים לא יגיעו לפיתרון מוסכם בטווח קצר, אתרי הבנייה והתשתיות יעמדו ללא חומרי הגלם הנדרשים לעבודתם.
אני לא מתכוון לחכות לאף אחד, ומייד אחרי יום תום הקורונה יש בכוונתי לפעול בכל הדרכים על מנת להעלות את הנושא למודעות הציבור, כך שעד 2024 לעובדים יובטח מקום עבודתם.
העבודה במחצבות קשה מאוד. היא מתבצעת בשטח, בחום ובקור. כל מה שהעובדים רוצים זה להביא לחם לביתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו