פרויקט מרגש: גטו ורשה בצבע

עשרות תמונות נדירות שצילם חייל בצבא הגרמני ושנצבעו לאחרונה על ידי יוסי בירן חושפות טפח מחיי היום יום בגטו ורשה. בניגוד לצילומי הזוועות הקשים שנראים לרוב בתמונות מזמן השואה, בחר בירן, היסטוריון חובב, להציג את מה שהתרחש בגטו בימים כתיקונם, עד כמה שאפשר לומר זאת על תקופה זו, ולהביא את המבט האישי על חיי האנשים שהיו שם, ושרבים מאוד מהם לא שרדו את התופת.

ב-80 התמונות, שצולמו על ידי גיאורג וילי, חייל הוורמאכט, ושנתרמו לקהילה היהודית לפני מותו, נראים יהודים בחיי היום יום, תחת המשטר הנאצי. העוני הרב ניכר ברחובות, בין היתר בבגדים של התושבים ובצפיפות. חלק מהמצולמים לבושים בגדים בלויים מאוד, ללא נעליים. אחרים נראים רזים במיוחד וברור שחייהם לא פשוטים. הצפייה בתמונות בצבע מאלפת ומציגה פן שלא תמיד נראה לעין בשואה.

התמונות פורסמו לפני מספר ימים בחשבון הפייסבוק של בירן וזכו לאלפי תגובות, לייקים ושיתופים. בירן, תושב היישוב עלי בן 57, מציין כי הוא התרגש לראות כמה התמונות נוגעות בגולשים. הוא מסביר כי יצא לדרך במטרה להעביר את המסר לדור הצעיר. "מאוד קשה להעביר נושא כל כך קשה ומורכב לדור הצעיר באמצעות התמונות הישנות, בשחור ולבן. הדור הצעיר מחפש מדיה, ואתה יכול לגעת בהם באמצעות תמונות בצבע". 

לבירן, בוגר תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת הומבולט שבברלין, נגיעה אישית לנושא השואה. אמו הייתה תושבת ברלין, לא יהודייה, שהחליטה לעלות לישראל ב-1952 והתגיירה, בין היתר בשל מעשי הנאצים בשואה. "היא ניתקה קשר עם כל משפחתה ועלתה לארץ, למרות שלא היה לה קשר לעם היהודי, כי הבינה מה קרה בגרמניה ולא רצתה קשר לעם הזה", הוא אומר.

 בימים אלו נמצא בירן בחל"ת וכך החליט לצאת לפרויקט המרשים. קודם לכן ביצע פרויקט קטן יותר, אך מזעזע יותר, במסגרתו צבע תמונות מהיום שבו גורשו היהודים מגטו לטרבלינקה ב-1942. בימים אלו הוא עובד על פרויקט דומה לזה שהתפרסם בימים האחרונים, בגטו לודג'. "אני חופר בארכיונים ושולף את מה שמתאים. אני לא משתמש בתמונות זוועה או תמונות לא ראויות, ומתמקד ביום יום. אני מעוניין להביא את האנשים כמו שהם, האנשים עצמם". העבודה על התמונות אורכת לעיתים זמן רב, מכיוון שיש צורך לשפר את הרזולוציה שלהן ולתרגם את השחור והלבן לצבעים.

 מבחינתו של בירן מדובר במשימה של ממש, ועל כן הוא שמח שהתמונות צברו תאוצה ברשת. "מבחינתי זו התרומה שלי כיהודי. אלו לא תמונות שלי. בסך הכל העברתי אותם תהליך צביעה. כל אחד עם קצת הבנה יכול לעשות את זה. מבחינתי אני רוצה שאנשים יצפו בתמונות ויגידו וואו, שיגלו בדרך זו את השואה. אם מישהו יגלה כך את השואה עשיתי את שלי. התמונות מבחינתי הם של כל עם ישראל, של כל אדם שמסתובב על כדור הארץ ואסור שדברים כאלו יתרחשו שוב".