אחד הביטויים העמוקים לשינויים שחווה החברה החרדית בתקופה זו מתבטא ביחס שבין ההנהגה הרבנית – החרדית לבין השלטון או המנגנון האזרחי, בישראל ובתפוצות. מחד, זהו פוטנציאל לקידום שיח חיובי ויעיל בין הצדדים ומאידך - סיכון בהגדלת המתיחות בשל נפיצות המחלוקות.
"ברגע שצה"ל נכנס בגל הראשון לבני ברק דינמיקת היחסים בינו לבין הציבור החרדי החלה להשתנות", מפרש מרחוק בן ברבר, עסקן ציבורי מחסידות באבוב. "במבט על, הקהילה החרדית הפנימה טוב יותר את משמעות סיכוני הנגיף ומנגד - חיילי צה"ל נחשפו לאופי הקהילה ולסיוע ההדדי המאפיין אותה. הקשר הישיר בין הצדדים ולא באמצעות תיווך התקשורת, שינה, פשוטו כמשמעו, את אורחות החשיבה של כולם".
ברבר מכוון להשעיית המתח המוכר בין החרדים לאוכלוסייה הכללית, בניסיון ליצור תקשורת נוחה מול השלטון האזרחי. "הרי במצב רגיל, כשאין הבנה, קל לשסע את האחד בשני, אבל צריך לזכור שאחים אנחנו ולכל אחד יש את הדרך שלו והשיטה שלו. ברגע שאחד בא לקראת השני מגיעים לעמק השווה. אני בטוח שבטווח הרחוק הדברים מחלחלים לעומק התודעה וצריך לראות את ההזדמנות הגדולה שנוצרה כאן".
ממקום מושבו בשכונת בורו פארק בניו יורק, העיר היהודית הגדולה בעולם, הדברים מקבלים פרספקטיבה רחבה יותר בזירה הפנים חרדית ומחוצה לה. כך למשל, התהוותו המוחשית של חב"ד כארגון חסד יהודי בתוך ברוקלין גם ביחס לחסידים של חסידויות אחרות, בצורה שמקרינה הן על מיקומו במגזר והן על המבט הכולל על הקהילה החרדית.
"הקורונה אמרה לכולם "עיצרו!" אתם לא 'בעלבתים' (בעלי בתים), לא מנהלים את העולם, אלא מישהו שיודע הרבה יותר טוב מכם (הקב"ה). אנשים מבוססים קרסו באחת והכל התהפך ב-360 מעלות וזה נותן לך זמן למחשבה. אדם מבין שהוא בסך הכל בורג קטן . חב"ד הם אנשי חסד שעוזרים לזולת ויוצאים מהכלים כדי לעשות כן; התקיימו כאן שורת פעילויות יומיומית בהיקפים מעוררי השראה של חסד, גיוסי כספים וסיוע. לדאבוני רבים מחבריי וממכריי שילמו בחייהם לנגיף, ולא מעט מהם הותירו אחריהם משפחות".
לדידו, המבט על החברה החרדית ובכלל זה על חב"ד השתנה במובן מסוים. "כל מי ששכל בקודקודו מבין שיש לקיים מבט מחודש על הקהילה ובפרט ביחס לעניין העזרה ההדדית בה, הרי הדברים האלו מורגשים ומהדהדים. אנשים רואים את החום והידידות ולא נותרים אדישים לזה – ובפרט בעת צרה כשכל הדברים מקבלים חשיבות מועצמת".
ביום יום אנו אומנם מתמקדים במתיחות שבין השלטון הישראלי למגזר החרדי, אך בתקופה האחרונה, בשל נגיף הקורונה, ישנה מתיחות לא פשוטה גם בארה"ב בין החרדים לשלטונות, בדגש על אזור ניו יורק שבו ריכוז יהודי גדול. בסמוך לחגי תשרי התפוח הגדול סער בשל הטלת הסגר השני בעיר.
הרב ישראל כהנא, מחסידות ויזניץ' בניו יורק מדגיש את תחושת הנרדפות של הקהילה. "לתחושתנו, במקום להוריד את גובה הגדר בין הממשל המקומי אלינו אנו חשים שקיבלנו את הלחי השניה. ה'גמול' על ההתאמות שביצענו בתפילות ובאורחות חיינו היה דווקא ניסיון לפגוע בזהות שלנו כחרדים. באופן הזה, הרקע להודעה של מושל ניו יורק ,אנדרו קואומו, ב-10 באוקטובר על סגר המוני ומגבלת מניין לא היה תמים, ונשען בין היתר על ניצול מהלך הדה לגיטימציה שנעשה לנו במהלך החודשים שקדמו לכך. זה עצוב מאוד".
כהנא, מנכ"ל המועצה היהודית "עוזרים" שמשמש כמתווך מעת לעת בין הקונסוליה הישראלית בניו יורק לקהילה החרדית, רומז בכך לרגרסיה חריפה ביחסי הקהילה עם הממשל המקומי שהחלה לטענתו כבר בחודשי הקיץ והועצמה אף יותר בצל הבחירות לנשיאות ארה"ב. "לצערי, האווירה הקשה כלפינו הושפעה גם מגישתו הבלתי עניינית של המושל ומעמדתו הפוליטית (דמוקרטי), שעה שמרבית החרדים כאן תמכו בטראמפ בבחירות, וחבל לנו מאוד על כך, משום שבאופן זה השיח נפגע והמתיחות רק גדלה".
לצד זאת, כהנא זוכר גם נקודה חיובית במהלך השנה - "הקהילה היהודית-חרדית קיבלה סיקור תקשורתי גדול במיוחד ביוני האחרון, כשהתברר שמספר התורמים מתוך הקהילה היהודית שתרמו פלזמה לחולים היה הגדול ביותר מבין אלפי התורמים שהחלימו מהנגיף. היה בפרסום הזה צדק פואטי מסוים, ביחוד לאור ההאשמות שהוטחו קודם לכן בפני חברי הקהילה על רקע היקפי ההדבקה הגבוהים בקרב חבריה והמחיר הכבד בו שילמו בחיי מאות חסידים".
כהנא מציין כי האוכלוסייה הכללית בניו יורק נחשפה במהלך המגפה גם לצדדים נוספים של החסידים. "אפילו חסידי סאטמר תרמו טאבלטים לחולי קורונה שאינם רק יהודים– האוכלוסייה המקומית נחשפה למשהו שלא היתה יודעת אלמלא כן. מה יותר אנושי ונוגע ללב מזה ? זה לא מבטל את הרוח האנטישמית שהורגשה גם כך כלפינו אבל זה בפירוש מעודד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו