"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרשות הפלשתינית: מה שהיה - הוא שיהיה

באופן אבסורדי, תהפוכות האביב הערבי פסחו על הגדה המערבית ורצועת עזה בזכות הקרבה לישראל • עם זאת, העשור שחלף מאז החמיר את המשבר בכל התחומים

,עודכן
יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן // צילום: איי.פי // יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן

תהפוכות האביב הערבי, שהביאו עימן ואקום שלטוני וכאוס חברתי ברוב מדינות ערב, לא היו מנת חלקם של הפלשתינים. באופן די אבסורדי, אלה הצליחו לחמוק מהשפעות האביב הערבי בשל הצמידות הגיאוגרפית, הכלכלית והחברתית שכמעט בלתי ניתנת להפרדה של הגדה המערבית ושל רצועת עזה מישראל.

עם זאת, העשור האחרון לא היטיב עם הפלשתינים. אמנם הגדה המערבית נהנית משקט יחסי ברמה הביטחונית ומצבו הכלכלי של האזרח הפלשתיני הממוצע השתפר לאין שיעור, אך הפיצול מרצועת עזה והסכסוך הפנימי בין פת"ח לחמאס - שתפס את השלטון ברצועה בשנת 2007 תוך לינץ' אכזרי, השפלה וגירוש של פקידי הרשות הפלשתינית ופעילי פת"ח ומשפחותיהם - רק התעצמו. רצועת עזה, הנתונה תחת מצור ישראלי ומצרי, סובלת ממשבר הומניטרי חמור כאשר ברקע המתח המתמיד מול ישראל. לכל אלה יש להוסיף את מגפת הקורונה שהבליטה בגדה המערבית וברצועת עזה את המחסור הקשה בציוד עזר רפואי ובמנות חיסון לסיוע בבלימת המגפה.

מאז שנת 2007 מתנהלים הפלשתינים עם שתי ישויות מדיניות שונות השולטות על שטחים גיאוגרפיים - הרשות הפלשתינית בגדה המערבית, וממשל חמאס ברצועת עזה. חרף הזעזועים האזוריים והשינויים הגיאופוליטיים שחווה המזרח התיכון, הצליחו יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן וחברי ההנהגה הפלשתינית לייצר יציבות אסטרטגית שתסייע בשימור שלטונם בגדה.

באופן פרדוקסלי, גם חמאס פעל בדרך דומה. אולם בעוד אבו מאזן הקפיד עד לשנה האחרונה לקיים קשר הדוק עם ישראל, בעיקר בתחום המודיעיני-ביטחוני וברמה הכלכלית, חמאס דאג כל העת לשמר את החיכוך המתמיד מול ישראל באמצעות הסלמה בלתי פוסקת של פעילותו הצבאית ואף קשירת קשר עם גורמים אסלאמיים קיצוניים שפעלו בחצי האי סיני. בשל יחסים אלה זעמו המצרים על חמאס והידקו את הסגר על מסוף הגבול ברפיח בין עזה למצרים.

מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר
מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר

כניסתו של ממשל טראמפ לבית הלבן והסכמי הנורמליזציה שנחתמו בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו; הברית האסטרטגית הנרקמת בין ישראל סעודיה וציר מדינות ערב הסוניות המתונות לנוכח איום הגרעין האיראני; וכן החשש ממדיניות ממשל הנשיא הנבחר בארה"ב ג'ו ביידן - רק תרמו עוד יותר לדחיקתה של הסוגיה הפלשתינית מסדר היום האזורי והבינלאומי.

העובדה כי יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן אינו מטפח לעצמו יורש שיסומן כמחליפו בבוא העת נמצאת בעוכריה של המערכת הפוליטית הפלשתינית. אבו מאזן אינו מעודד הנהגה חדשה וצעירה שתחשוב באופן פרגמטי, אלא דבק בקו מדיני דוגמטי המאפיין את קו החשיבה של בכירי אש"ף ופת"ח ששבו עם ערפאת מהגלות בתוניס לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב-1994.

פעולות חיטוי לבלימת התפשטות הקורונה בעזה // צילום: אי.פי.איי
פעולות חיטוי לבלימת התפשטות הקורונה בעזה // צילום: אי.פי.איי

שלטונו של אבו מאזן, כמו קודמו יאסר ערפאת, מתאפיין בהזדמנויות מדיניות שהוחמצו, ואסטרטגיה זאת הביאה להתאבנותה של ההנהגה הפלשתינית, שגם כך לוקה בשחיתות נרחבת ופגיעה סיסטמטית בזכויות אדם. באופן אירוני, העשור האחרון היה הטוב ביותר בהיסטוריה של הגדה המערבית, שידעה שגשוג ויציבות מתמשכים. מנגד, היה זה העשור הגרוע ביותר בתולדות החברה הפלשתינית שהיא כיום מפוצלת, מסוכסכת ונקרעת בין זהותה הלאומית לבין ההישרדות היומיומית והרצון לתקווה לאופק ולעתיד טוב יותר - עתיד של עצמאות, צמיחה והגשמה לאומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר