"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המוטציה מידבקת יותר - ולא בהכרח אלימה יותר

זן הקורונה החדש מעורר חששות ברחבי העולם, אך לא בטוח שיש סיבה לכך • ד"ר איציק לוי עונה על כל השאלות כולל: האם המוטציה עמידה בפני החיסון?

,עודכן
מעבדת קורונה // צילום: GettyImages // מעבדת קורונה

מהי המוטציה החדשה שהתגלתה בבריטניה ומהם המאפיינים שלה?

המוטציה היא שינוי גנטי קטןשגורם לשינוי במבנה חלבון הנגיף, הקושר את הנגיף לקולטן על פני התא האנושי ("חלבון הספייק"). מוטציות כאלה שכיחות בנגיפים, כאשר במקרה זה המוטציה עלולה לגרום לשינוי ביכולת הנגיף להיקשר לקולטן על פני התא האנושי, ולגרום להיקשרות וחדירה טובה יותר של הנגיף לתא.

בשל מוטציית הקורונה: נוסעים מבריטניה פונו למלונית בירושלים // צילום: יוני ריקנר

כאמור, אחד הדברים שמאפיינים את הנגיפים עם המוטציה הספציפית הזאת, הוא העובדה שהיא מאפשרת קישור טוב יותר לקולטן בתא האנושי, וזה כנראה מביא ליעילות גבוהה יותר ביכולת ההדבקה. באופן זה, ייתכן שאכן ישנה עלייה של 70% ביכולת הנגיף להדביק.

האם התפתחות מוטציות בווירוסים היא דבר נדיר?

התפתחות מוטציות היא דבר שכיח למדי, זה מה שמאפשר לנגיף את ההתאמה שלו לחיות בסביבות משתנות, ובייחוד בנגיפי RNA שהקורונה נמנית עימם.

במה היא שונה?

היא שונה ממוטציות אחרות - למשל מהמוטציה הדנית - במיקום ובזיקה לקולטן. בעוד שהמוטציה הדנית הולכת ונעלמת, המוטציה הבריטית דווקא הולכת ומתפשטת.

המוטציה הדנית נעלמת. חורפן בחווה בדנמרק // צילום: רויטרס
המוטציה הדנית נעלמת. חורפן בחווה בדנמרק // צילום: רויטרס

האם צריך לחשוש?

ישנם שלושה דברים שביחס אליהם המוטציה עלולה לגרום לחשש: א. הדבקה יעילה יותר - זה כנראה נכון; ב. האם המוטציה גורמת למחלה קשה יותר? - אין לכך עדות. ג. האם המוטציה תגרום לחיסונים הנוכחיים להיות פחות יעילים? - אין לכך עדות בשלב זה, אך הדבר בבדיקה, כמובן.

האם היא עלולה לסכן את עמידות החיסונים?

ככל שידוע לנו וככל שאנו מבינים את מבנה החלבון ואת פעילות החיסון - אנו לא צופים שהמוטציה תגרום לכך, ומעריכיםשהחיסון יהיה תקף לגביה. יחד עם זאת, עלינו לבדוק זאת באוכלוסיות שמתחסנות. לצד זאת אציין, שאם חלילה נגלה בעתיד מוטציה שתגרום לכך שהחיסון לא יהיה תקף - נוכל לייצר חיסון חדש בתוך זמן קצר, משום שהדבר יצריך שינוי קטן ב MRNA שלא אמור להיות בעיה לייצרו בטכנולוגיות הקיימות.

מה הצעדים שצריך לנקוט?

מה שצריך לעשות זה מעקב רציף אחר המוטציות בארץ (מה שנקרא "ריצוף גנטי של הנגיף" - כמו טביעת אצבע של הנגיף), הגבלות על החוזרים ממדינות שבהן המוטציה נמצאת, והמשך מעקב אחר ההשפעות של המוטציה על יכולת ההדבקה, יכולתה לגרום למחלה מעבר למוכר והשפעתה על החסינות.

התשובות באדיבות ד"ר איציק לוי, מומחה במחלות זיהומיות, מנהל מרפאת המחלימים מקורונה במרכז הרפואי שיבא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר