כולם הסכימו ש"יש לו כוחות", למרות שזאת אמירה לא כל כך ברורה. כוחות? לכולנו יש כוחות, ולרבים מהאנשים שאני מכיר יש גם כוחות על. יש ניצולי שואה שהקימו משפחות גדולות ומלאות אהבה. המון אנשים עברו חיים רצופי מהמורות שלא נדע. והנה, הם עסוקים בעיקר בנתינה. והם שמחים. נו, אלה לא כוחות על?
אבל כשדיברו על כוחותיו של אותו בעל שם פלוני, התכוונו לליגה אחרת של כוחות. מה אמרו ומה לא אמרו. מלומד בניסים ומחולל ישועות? טוב, אלה הן קלישאות חבוטות. פוקח עיוורים? בקטנה! את זה אומרים על כולם. אבל ההוא? לא חולה אחד ולא שניים יצאו בזכותו מההוספיס שממנו אין יציאה.
והיו כמה וכמה שעמדו בפני ניתוח קשה, ורק הוא אמר שהניתוח הוא זה שיהרוג אותם, חלילה. הם יתרפאו מאליהם, אם רק ישמעו בקולו. והרופאים זעמו. אבל בחסדי ה' המשפחה התעקשה להאמין דווקא בקדוש, והיום הרופאים ההם עצמם באים לחצרו להתייעץ בכל שני וחמישי. ככה אמרו האומרים.
באותם ימים יצא לי לפגוש כמה משפחות שהלכו אליו. הם נזפו בי על הספקנות. חלק מהם גם אמרו שאם אני ציני, זה סימן שאני לא באמת יהודי מאמין. היה לי קשה לשכנע אותם שזה שאנחנו מאמינים עדיין לא אומר שחייבים להאמין בכל דבר. מצד שני, קשה מאוד להתווכח עם אנשים טובים ששרויים בצרה גדולה, ואף אחד לא הולך למחולל ישועות בגלל סתימה בכיור.
רק כעבור זמן, ואחרי שהם הבינו את התרמית, יכולנו לשוחח בחופשיות על כל העניין. לשמחתי זה קרה אחרי שהבעיה הרפואית נפתרה בכי טוב. רציתי להבין את סוד הקסם. את עוצמת המיתוג.
וכולם סיפרו לי סיפור דומה. הם חיכו וחיכו. המזכיר ששוחח איתם היה מאוד פסימי לגבי עצם הסיכוי למצוא מועד פנוי לפגישה. לא בשנה־שנתיים הקרובות, בכל אופן. הקדוש עמוס. ופתאום הודיעו שבדיוק התפנה מקום, וזה נדיר כל כך, נס ממש וחייבים לבוא מייד. ושוב המתנה מורטת עצבים, ומזכירים פסימיים וקצרי רוח שאומרים שרוב הסיכויים שזה לא יקרה היום, אם בכלל. ורק אז, כשהנפש כבר מרופטת, נכנסים סוף־סוף.
שם, בפנים, התרחש כמעט תמיד אותו תסריט. נרגשים ומבולבלים הם עמדו ותיארו מה הבעיה. הצביעו, נניח, על הבת והראו חוות דעת רפואיות. ואז הקדוש היה קופץ ממקומו וצועק "לא! זאת בכלל לא הבעיה. הבת בריאה לגמרי. הבעיה היא איתך!"
הוא היה צועק ומצביע בפתאומיות דווקא על האבא. או האמא. טוען שהם גוססים או סתם חולים קשה. ולפעמים היה אומר שאלה בכלל לא הכליות, אלא העיניים. העיקר: זה לא מה שאתם חושבים. זה לא מה שמכרו לכם.
וזה תמיד היה דרמטי. תמיד מוחץ. תשכחו כל מה שחשבתם וכל מה שאמרו לכם בשנים האחרונות שבהן חייכם סבבו אך ורק סביב הבעיה הזאת. כולם רמאים ונוכלים. והנה אני, ברגע אחד, סותר הכל.
אומר כאן משהו אישי. אני מאמין שיש אנשים יחידי סגולה. היתה לי הזכות להכיר מקרוב כמה מהם. אני מאמין ביכולות ההבחנה שלהם, ובדרגה הרוחנית שהם השיגו בעבודה קשה וממושכת. אבל אני לא מאמין בדרמה הזולה של הטוויסט הפתאומי. היא תמיד אחיזת עיניים.
הנקודה היא שאותו טוויסט, אחד הטריקים הישנים בתולדות האנושות, היה הקלף החזק של אותו בעל שם. לא ברור אם אי פעם ריפא ולו חולה אחד, אבל עצם התפנית המפתיעה הצמיחה לו מוניטין אדירים. המון אנשים, בעיקר קרובי משפחה מודאגים, קפצו על ה"דיאגנוזות" שלו, שהיו בדיוק מה שהם רצו לשמוע. עצם העובדה שהן נשלפו בפתאומיות, והיו הפוכות לכל מה שהעלתה הרפואה, היתה בעיניהם הוכחה ניצחת.
לְמה בדיוק?
אני מודה אני מודה שזה עדיין מדהים אותי. אמנם מעולם לא הייתי לקוח של סוג השירותים הזה, אבל תמיד חשבתי שיש כאן משהו מרתק ומבריק. לשרלטנים מוצלחים חייבת להיות הבנה מעמיקה של נפש האדם, בעיקר לנפש השרויה במצוקה. כמו שאר אמני החושים, גם הם יודעים לאן הלב נוטה ומה הוא משתוקק לשמוע.
חלק מהקוראים בוודאי שואלים את עצמם בשלב הזה, מה גרם לי להיזכר בדמות המוזרה הזאת, ואם הכל טוב. ואני אענה להם בחן: ברוך ה' כולם בריאים. כמו כן, אשמח להפנות את תשומת ליבם למספר האנשים שבאמת מאמינים שהקורונה היא מזימה כלל עולמית, ושהשמועות על חיסונים הן רק חלק מהקונספירציה.
הטכניקה של מכשפי התודעה היא די דומה. אתה חושב שהבעיה היא X. נגיד, קורונה. אתה מבין שהמוני מדענים בכל העולם חוקרים ובודקים, מעלים השערות ומפריכים אותן, אוספים נתונים ועורכים ניסויים, ואז פתאום, באופן בלתי סיזיפי בעליל, קופץ איזה גאון עם או בלי גלימה, וצועק "לא! זה בדיוק ההפך. כולם רמאים!" הניסיון מלמד שתמיד יהיו אנשים, והם לא מעטים, שליבם ייטה דווקא אליו.
אני מבין לגמרי לליבו של כל מי שחושש מחיסונים, ולגמרי מסכים עם מי שחושב שלא צריך להאמין לכל אחד ובכל דבר. קל להזדהות עם מי שרוצה לחכות ולראות איך כל הטעויות נעשות על חשבונם של אחרים. אבל מפה ועד האמונה במזימה שטנית וכלל עולמית, יש איזה אוקיינוס או שניים.
ברשת וברחוב אני נתקל באנשים שמספרים סיפור על שיתוף פעולה חריג וחוצה יבשות. מנהיגים מושחתים ובעלים של תאגידי ענק שהחליטו לאחד כוחות נגד בני עמם, בניגוד לאינטרסים שלהם, ומדהים מכל - תוך מניעה מוחלטת של הדלפות לתקשורת - במטרה לצמצם את אוכלוסיית העולם, או לפורר את הכלכלה, או לחפות על איזה מהלך זדוני שעדיין לא הצלחנו לשרטט.
די מובן שאנשים במצוקה ישמחו להאמין במי שיציע להם לא להאמין בחדשות המדאיגות ששמעו עד כה. ברור גם שככל שהמצוקה עמוקה יותר, כך מטורללת ופנטסטית האגדה שהם יעדיפו להאמין בה. וזה בדיוק מה שמדאיג בכל הסיפור, כי מתברר שהמצוקה עמוקה מני ים. ומתברר גם שהקורונה אולי משתקת את חוש הטעם והריח, אבל בכל הנוגע ליצירתיות, היא רק מצמיחה לה כנפיים. √