למרות שכמות המסעדות הכשרות גדלה לאין הכר, עדיין יש דברים שמשום מה קשה למצוא בעולם המשלוחים הדתי והמצומצם יחסית. פסטות בשריות, למשל. פסטות מתקשרות בעיני הסועד הדתי למשהו חלבי עם המון שמנת ופרמזן, ולכן מעטות המסעדות הבשריות שמציעות בתפריט גם פסטות כמו בולונז או ראגו, ואם כבר תמצאו בולונז אחד במסעדה כשרה - חזקה עליו שהוא יהיה פרווה. לכן התרגשתי לראות שבפטריקס, בר-מסעדה אירי כשר שהגיע לפתח תקווה, מציעים פסטות בשריות.
עכשיו, לגבי העניין של אירלנד, הטרנד הזה של הברים האירים היה חזק לאורך לא מעט שנים בתקופה שהיה דבר כזה ברים והיה מותר לנו לשבת בהם, אך אף פעם הם לא נהנו ממה שנקרא "אופי אירי קלאסי". בירות מאירלנד, כן, ויסקי, בהחלט. מעבר לזה? למעט מקרים חריגים - כלום. אבל זה בסדר, אם אתם טעימים וכיף לשבת אצלכם או להזמין מכם - תהיו איזו מדינה שבא לכם.
נעבור לאוכל כי לשם כך התכנסנו. הבולונז לו חיכינו בציפיה רבה הגיע ביחד עם פינוק מהמסעדה - ירקות מוחמצים. בהמשך אגלה כי הם שולחים פינוק עם כל משלוח, פעם מלבי, פעם פירה כמהין - מה שגורם ללקוחה, במקרה הזה אני, להיות מרוצה במיוחד. בחזרה לבולונז: מדובר בפסטה רחבה שבושלה למידה מדויקת ומעליה עושר של בולונז בשרי ושמנמן שהתווסף למנה ביד רחבה. השילוב של רכות, שמנוניות ועסיסיות מתפוצץ בפה לכדי אושר עילאי וגורם להזמנה אובססיבית של המנה הזו מדי שבוע, או לחילופין, פסטת הראגו המצוינת שלהם, שבה הבשר מתפרק מרוב רכות.
מכירים את ההורים שמזהירים את הילדים שלהם לא לאכול לחמנייה בבר מצווה, כי הם יהיו מלאים מדי למנה העיקרית? לא? רק שלי היו כאלה? למרות האזהרה שליוותה את כל הילדות שלי, עטנו על הפוקצ'ה במטבלים כמוצאי שלל רב. היא הייתה פריכה, חמה ומנחמת, כזו שבא להתכרבל איתה על הספה, ליהנות מהמליחות הזעתרית שלה ולטבול אותה בהמון טחינה כאילו הגבלה קלורית היא רק המלצה.
הבורגר "פטריקסבורגר" שמנמן ושובב, חלקו הפנימי מעט נא, מה שבאופן מפתיע נעם לאוהבת "מדיום וול" נוראית שכמותי. המנה כולה הייתה כל כך עסיסית שלא היינו צריכים להוסיף קטשופ או מיונז, ורק לשקוע בלחמנייה מלאת המיצים והקציצה שהתפרקה בקלות עם הנגיסה. פלטת הירקות המוקפצים שהגיעה הייתה מפתיעה - לא עוד ירקות מושיים בטעם אחיד, טובעים במיץ עם מבט של "תש כוחנו". אלו היו חצי נאים, כמעט חסרי טיבול ובטעם של ירקות - כמו שצריך.
הפרגית הגיעה עם תפוחי אדמה מדורה, אבל מה שהרגיש יותר כאילו הרגע יצא מהמנגל היו קציצות הטלה העסיסיות והמתובלות במידה, שטעמן היה ערב כשל קציצות בערב שירי מדורה, מה שגם העלה זכרונות של התכנסויות עתיקות מהעבר, כשעוד היה מותר. הפרגית עצמה הייתה רכה וטעימה, אבל כאלה כבר טעמנו לרוב, כמו גם תפוחי האדמה שאין יותר מדי אפשרויות לטעות בהם.
לסיכום, לא הייתה ולו אכזבה אחת במנות של פטריקס, ואין הרבה מקומות שיכולים להתגאות בעניין הזה. אם אתם רוצים להזמין משהו מקורי יותר מהבורגר התמידי, ודאו שמדובר באחת הפסטות הבשריות, ותיזהרו לא להתמכר.
פטריקס, תוצאת הארץ 4 פתח תקווה, א' - ה' 17:00-1:00
שישי סגור
שבת 19:00-1:00 טלפון 03-5277070