אחרי "ההוביט" ו"קפטן אמריקה", סדרה על החיים

:הורים בקושי", סדרה קומית חדשה בכיכובו של אחד השחקנים הבריטים הכי עסוקים, מרטין פרימן, תעלה במוצאי שבת ב-yes. פרימן, שכיכב בסדרות "המשרד" ו"שרלוק", מוכר בעיקר כמי שגילם את הדמות הראשית של בילבו באגינס בסרט "ההוביט".

ב"הורים בקושי" (22:30 ב־yes TV Comedy וב־yes VOD) פרימן והשחקנית דייזי האגארד ("אפיזודס", "בחזרה לחיים") מגלמים את פול ואלי, זוג הורים לשני ילדים קטנים ושובבים שמתמודדים בקושי עם המציאות המעייפת והלא פשוטה של להיות הורים. העלילה שנונה ומנפצת מיתוסים מיושנים על אודות הורות נכונה ושקולה ומציעה מבט מפוכח וסרקסטי סביב המציאות המעייפת והלא פשוטה בחיי משפחה וקיום בית משותף בימינו אנו. פרימן הוא גם זה שיצר את הסדרה יחד עם צמד התסריטאים הקומיים כריס אדיסון וסיימון בלאקוול ("ויפ").

הוא בן 49, אב לשניים בעצמו, משחק כבר יותר משני עשורים וזכה לפריצה הגדולה כשכיכב לצד ריקי ג'רווייס בסדרה הבריטית האייקונית "המשרד" מ־2002, שבהמשך גם זכתה לגרסה אמריקנית מצליחה. בעשור החולף כיכב יחד עם בנדיקט קמברבאץ' בסדרה "שרלוק" וזכה באמי על תפקידו, וכן הוביל את העונה הראשונה של הסדרה האנתולוגית "פארגו", שעליה היה מועמד לאמי ולגלובוס הזהב. על המסך הגדול כיכב בתפקיד הראשי של בילבו באגינס בטרילוגיה הקולנועית של הבמאי פיטר ג'קסון "ההוביט" על פי ספרו של ג'ר. ר. ר. טולקין והצטרף לסדרת סרטי "הנוקמים" של מארוול קומיקס ודיסני בלהיט הקופתי "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים".

"תודה לאל שהילדים שלי גאים בעבודה של אבא שלהם", סיפר השחקן הבריטי באירוע לקידום הסדרה, "הם גדלו איתי באור הזרקורים והם נהנים מזה. כיום הם נערים צעירים ומודעים לחלוטין לכך שהם אלו שהפיחו בי השראה לסדרה הזאת. הכל בעצם מבוסס על חוויות אישיות. כששואלים אותם על מה הסדרה, הם עונים בהומור 'זה על כמה אבא שלנו מתעב אותנו'. אבל הם יתפשרו אם אתן להם חלק מהתמלוגים".

לדבריו של פרימן, הסדרה נאמנה למציאות ואפילו מיטיבה עימה. "במבט לאחור אני חושב שלדמות שלי יש הורות יותר נעימה ושלווה מאשר היתה לי כשהילדים היו קטנים", הוא מסביר, "את כל אותן אנקדוטות שחלקנו במהלך כתיבת עשרת הפרקים הכנסנו לעלילה, לא היה משהו נוראי שהיינו צריכים לגנוז, ובתור יוצר אני לא חושב שיש משהו שהוא קו אדום. זה אחד האתגרים בעצם. כלומר, כשצועקים על הילדים שמתפרעים זה יכול להיראות על המסך מאוד טראומטי ודרמטי, אבל יש לנו את היתרון של מסגרת קומית. בסופו של דבר, אפשר בקלות לצחוק עם הדמויות ולהתחבר אליהן באהבה".

פרימן הודה שיצירת הסדרה גרמה לו לבחון את כישוריו כהורה ואמר כי מצא עצמו "מתחרט על דברים שעשיתי ושהלוואי שיכולתי לשנות, כי אתה תמיד מוכר לעצמך את המשפט של 'בפעם הבאה אני אנהג אחרת'. לפעמים זה מצליח, אבל אני יכול להעיד שתמיד יש עקומת שיפור. אתה בתהליך עם עצמך גם ככל שהילדים גדלים ויש לך שיחות איתם על ההורות ואתה רואה דברים אחרת לפתע. כולנו עדיין ילדים שממשיכים ללמוד בכל יום".