"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החיסון הוא ההזדמנות שלנו לשים קץ למגפה

הליך הפיתוח המהיר של החיסונים עורר חששות בציבור, אך אין לכך מקום • אם מספיק אנשים יתחסנו - נוכל לשים את הקורונה מאחורינו • אין מה להשוות בין הסיבוכים מהחיסון לשיעורי התמותה והתחלואה הגבוהים מהנגיף • פרשנות

,עודכן
חיסון // צילום: רויטרס // לאורך ההיסטוריה, רק החיסונים עצרו את המגיפות

שנה לפרוץ המגפה, אפשר להתחיל לראות סוף סוף אור בקצה המנהרה. עולם המדע והרפואה רשם השבוע הישג פנטסטי כשהחיסון נגד קורונה שפיתחה חברת פייזרקיבל את אישור ה־FDA.

לא חיכו לאישור הרשמי. מבצע חיסוני הקורונה בבריטניה // צילום: רויטרס

בשבוע הקרוב תחל גם חברת מודרנה בתהליך אישור מול ה־FDA, ובהמשך חברות נוספות. הפיתוח המהיר של החיסון אינו צריך לעורר חשש, שכן לא נעשו כל קיצורי דרך חסרי אחריות. יתרה מזאת, ה־FDA מלווה את החברות לאורך כל הדרך ומפרסם את הממצאים בשקיפות מלאה.

טכנולוגיות המבוססות על mRNA אינן חדשות, ברם לא פרצו דרך עד כה בשל הקושי להחדיר את ה־RNA שמתפרק בקלות לתוך התאים. מציאת מעטפות שומניות עדינות אפשרה לסיים פיתוח זה. נוסף על כך, שיתוף פעולה מרבי בין ממשלות המקצות משאבים בלתי מוגבלים לחברות המפתחות, והמדענים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות העומדות כיום לרשות המדע והרפואה, אפשרו גם הם את הפיתוח המהיר.

בעוד בריטניה החלה במבצע החיסונים אף לפני קבלת אישור ה־FDA, בישראל, ובמדינות נוספות באירופה ובארה"ב, המתינו לאישור הרשמי, ועם קבלתו החלו בהכנות נמרצות למבצע החיסון.

במרכז הרפואי שיבא ערכנו תרגול מקדים לרגל מתן החיסונים שצפויים להגיע לבתי החולים במהלך השבוע הקרוב, והצבנו לעצמנו יעד לחסן עשרה אנשי צוות בשעה.

בכל יום שבו אין חיסון לקורונה, מתים ממנה יותר מעשרת אלפים איש ברחבי העולם.

בשלב זה, מדינת ישראל טרם גיבשה מדיניות ברורה באשר לסדר המתחסנים. החלטה זו תלויה, בין השאר, בכמות החיסונים שתגיע ארצה ובמספר האנשים שיגיעו להתחסן.

לאורך ההיסטוריה, רק החיסונים עצרו את המגיפות // צילום: רויטרס
לאורך ההיסטוריה, רק החיסונים עצרו את המגיפות // צילום: רויטרס

בשלב הראשון כדאי שיתחסנו אוכלוסיות בסיכון. בשלב הראשון לא נחסן נשים בהיריון, נשים מיניקות, ילדים מתחת לגיל 16 ואנשים הסובלים מאלרגיות קשות הדורשות טיפול מיידי. אף שהמחקר לא בדק את יעילות החיסון בחולים מדוכאי חיסון, חולים אלו מועדים לפתח מחלה קשה, ולפיכך לא נמנע חיסון זה ממדוכאי חיסון הנמצאים בשלב יציב.

על פי החישובים, כדי להגיע לחסינות עדר, 70%-60% מהאוכלוסייה צריכים להתחסן. אני אופטימית ומאמינה שאין מדובר במשימה בלתי אפשרית.

למתלבטים אם להתחסן, אני מציעה לזכור כי אין מה להשוות בין הסיבוכים מהחיסון לשיעורי התמותה והתחלואה הגבוהים מקורונה. מדובר בנגיף מסוכן בעל השפעות ארוכות טווח גם בקרב מי שמחלימים ממנו.

על עובדה אחת אי אפשר להתווכח - לאורך ההיסטוריה, הדבר היחיד שעצר מגיפות הוא חיסונים.

בשעה טובה הגענו ליום שבו לעולם יש הזדמנות לשים קץ למגיפת הקורונה שטלטלה את חיינו ופגעה בבריאות, בכלכלה ובחברה.

שיתוף פעולה, אחריות והפגנת סולידריות מצד כל אחת ואחד מאיתנו, הם המפתח להצלחת מבצע החיסונים בפרט, ולהדברת הנגיף בכלל.

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי שיבא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר