הקשר הסעודי: ההסכם ההיסטורי עם מרוקו עשוי להתגלות כקדימון למנה העיקרית

ההודעה על הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל ומרוקוהערב (חמישי) משקפת במידה רבה את מארג האינטרסים המדיני במזרח התיכון ומדגיש את המשקל הגיאופוליטי וההשפעה שלהברית האזורית הנרקמת בין ישראל ומדינות ערב הסוניות. חתימת ההסכם מהווה הישג מדיני עצום עבור מלך מרוקו מוחמד השישי וארצו לא פחות ואף יותר מאשר לישראל, וייתכן כי לא מדובר בהסכם האחרון שייחתם עד עזיבת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את הבית הלבן.

יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר לאחר פרסום הידיעה על ההסכם עם מרוקו כי "נורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא בלתי נמנעת".

גורמים דיפלומטיים באיחוד האמירויות ובמרוקו אישרו ל"ישראל היום" כי אבו דאבי וריאד נטלו חלק משמעותי בקידום ההסכם בין מרוקו וישראל. לדברי גורמים בריאד, במהלך השבועות האחרונים חל שינוי בעמדתם של הסעודים בנוגע לאפשרות של נורמליזציה עם ישראל. השינוי הזה קשור ביחסים ההדוקים בין רבאט לריאד, ולכן ייתכן שכבר בזמן הקרובנראה גם את בית המלוכה הסעודי מבצע מהלך דומה מול ישראל. העיתון באנגלית "ערב ניוז", ששייך למשפחת המלוכה הסעודית, אף פרסם שער גדול ומפרגן להסכם בין ישראל למרוקו, במה שעשוי להתפרש כהכנת הקרקע לקראת מהלך דומה עם סעודיה.

Friday's front page#TomorrowsPaperTodayhttps://t.co/8MjFuxkUl2pic.twitter.com/BCPeA1pgZk

— Arab News (@arabnews)December 10, 2020

במידה רבה, כינון היחסים הדיפלומטיים בין רבאט וירושלים היו אמורים להיחתם עוד לפני החתימה על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין והסכם הנורמליזציה עם סודאן.

בין ישראל ומרוקו כבר קיימת תשתית של יחסים מדיניים גלויים מאז אמצע שנות ה-90 של המאה שעברה אולם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 ומבצע חומת מגן לבלימת טרור המתאבדים מהגדה המערבית טרפו את הקלפים ובלחץ דעת הקהל במרוקו ובמדינות ערב נסוגה רבאט מהנורמליזציה המתגבשת עם ישראל.

פתיחת השגרירויות - בשליש הראשון של 2021

עם זאת, במהלך העשורים האחרונים נמשכו היחסים בין המדינות כל העת, וביתר שאת מאז הושבע ממשל טראמפ בארה"ב, בתהליך שעל פי מקורות במשרד החוץ ברבאט צפוי להגיע לשיאו עם פתיחת השגרירויות ברבאט ובתל אביב בשליש הראשון של שנת 2021.

מרוקו והריבונות שהיא מבקשת להחיל במערב הסהרהמזכירים במידה רבה את סוגיית הקונפליקט הישראלי-פלשתיני, וכאן למעשה נעוץ ההישג המדיני הכביר של מרוקו, שהקהילה הבינלאומית אינה מכירה באחיזתה במערב הסהרה - בדומה להתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון.

אך לא רק ההכרה החשובה והדרמטית של וושינגטון בזכותה של מרוקו במערב הסהרה היא שהשפיעה על רבאט. מרוקו, שכלכלתה מבוססת ברובה על תיירות נפגעה קשות ממגיפת הקורונה ועשרות מיליוני התיירים שהפסיקו להגיע למדינה, כעת היא תקבל סיוע כלכלי נדיב מארה״ב והמלך מוחמד השישי, השכיל להבין כי את ההישגים הללו הוא לא יקבל מהנשיא ביידן וממשלו וכיזה הזמן לקפוץ למיםולהצטרף לאיחוד האמירויות, בחריין וסודאן ולחתום על הסכם עם ישראל רגע לפני שהנשיא טראמפ עוזב את הבית הלבן, וספק אם תהיה הזדמנות נוספת להסכם שכזה בשנים הקרובות.

ההסכמים מתקבלים בתחושות מעורבות

היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל ומרוקו צפויים להביא למרוקו ידע ישראלי נרחב בתחומי הטכנולוגיה ובעיקר בתחום החקלאות והמים - בהם מרוקו משוועת לעזרה וסיוע, וזאת עוד לפני שמזכירים את שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין מערכת הביטחון והמודיעין של ישראל למנגנוני הביטחון והמודיעין של מרוקו אשר מתקיימים זה עשרות שנים באופן חשאי (עוד מאז עלייתם של יהודי מרוקו ארצה בשנות ה-50 וטביעתה של ספינת העולים אגוז). כעת צפוי שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין שתי המדינות להתרחב ולהתעצם זאת נוכח הבעיות הביטחוניות המשותפות לשתי המדינות.

כפי שהסכמי אברהם והסכם הנורמליזציה עם סודאן התקבלו בתחושות מעורבות בציבור במדינות ערב, כך גם במרוקו בה יש מצד אחד תומכים רבים להסכם, אך גם לא מעט מתנגדים.

יועצו הקרוב של מלך מרוקו ובכירהקהילה היהודיתאנדריי אזולאי, שהיה בין אדריכלי ההסכם, אמר ל"ישראל היום" כי מדובר ב"מהלך דרמטי וחשוב, אשר השלכותיו יביאו מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות לחתום על הסכמי נורמליזציה עם ישראל".