ריאל מדריד לא רגילה להגיע למחזור האחרון בשלב הבתים כשחרב מונחת על צווארה. למעשה, מאז 1995היא עברה את כל שלבי הבתים האירופיים שלקחה בהם חלק, ורק תשע פעמים הגיעה למחזור הסיום כשיש על מה לשחק. מצב כמו זה שהיא נמצאת בו היום - מחוץ לשני המקומות הראשונים וחובת ניצחון על בורוסיה מנשנגלדבאך - הבלאנקוס לא חוו כבר 16 שנים.
באופן אבסורדי, גם ב2004- התייצבה ריאל למשחק האחרון מול רומא כשהיציעים באולימפיקו ריקים מאדם (בעקבות עונש שספגו האיטלקים), וכצפוי עשתה את העבודה עם 0:3חלק. הבלאנקוס אמנם הודחו בשמינית הגמר על ידי יובנטוס, אבל המשחק ההוא הצליח לייצר רגע היסטורי, יותר נכון תמונה.
לאחר שפיגו כבש מהנקודה הלבנה, נתפסו באותה תמונה הפורטוגלי, דיוויד בקהאם, רונאלדו הברזילאי, ראול, וזינדין זידאן, כשאין אף אחד מסביבם. התמונה הזאת, עד היום, נחשבת לתמונת ה"גלאקטיקוס" היחידה.
16 שנים אחרי, ריאל שוב מגיעה למחזור האחרון כשהיא חייבת לנצח בחוץ מול יציעים ריקים. הזכר היחיד לגלאקטיקוס הוא האיש שעומד על הקווים (זידאן), בעוד אדן הזאר, אולי הרכש הבין-כוכבי היחיד של הקבוצה בשנים האחרונות, פצוע וחסר. תמונה כמו זאת שצולמה ב-2004 בלתי אפשרית בריאל הנוכחית, כי הגישה היום היא אנטי-גלקטית. במקום לקנות כוכבים בשיא תפארתם, המטרה היא למצוא אותם בתחילת הדרך, ובברזיל.
סומכים על הברזילאים
כבר כמה שנים שפלורנטינו פרס בטוח שהכדורגל הברזילאי הוא הקרקע הפורייה ביותר של כישרונות צעירים, ומי שנדרש למצוא אותם הוא ג'וני קלאפאט, ראש הכדורגל הדרוםאמריקני של ריאל. קלאפאט אמנם נולד בספרד, אבל גדל בסאו פאולו ומכיר כל זאטוט שמקפיץ עשר פעמים. יש לו קשרים בכל המועדונים, יד חופשית להביא את מי שנראה לו והוא אחד האחראים לכך שריאל של השנים האחרונות הפכה למצבור של שחקנים צעירים, ובעיקר ברזילאים.
קלאפאט הצטרף ב-,2014 וכמו כל מנהל מקצועי/סקאוט יש לו הצלחות ונפילות. ברשימה השחורה שלו אפשר למצוא את לוקאס סילבה, אבנר, וויליאן ז'וזה ופבלו טשיירה - כולם ברזילאים שהגיעו ולא הצליחו להשתלב. יש גם רשימה אפורה שכוללת את רודריגו רודריגס, אאוגוסטו גלבאן ורייניר - ברזילאים שנרכשו על ידי ריאל ומושאלים כרגע לקבוצות אחרות.
ויש את הבינגואים: קלאפאט היה משמעותי ברכישות של מרטין אודגור ופדריקו ואלוורדה, אולם שתי רכישות הדגל שלו הן אלה של ויניסיוס ג'וניור ורודריגו. השניים נרכשו בגיל צעיר מאוד ובסכום משותף של כ90- מיליון יורו, והם המייצגים המרכזיים של גישת הרכש החדשה, זאת שבה שחקן כמו הזאר הוא היוצא מן הכלל.
אם על ארבעה גלאקטיקוס ריאל שילמה 215 מיליון יורו בין 2000 ל-,2004 הרי על 25 שחקנים בני 22-16היא שילמה בשבע השנים האחרונות כ-400 מיליון בלבד. מובן שהמצב הכלכלי הוא אחד האחראים למגמה הזאת, אבל ריאל באמת מאמינה שהדרך הזאת היא שתאפשר לה להתמודד מול הכסף הגדול של פ.ס.ז' והקבוצות האנגליות.
"הכדורגל העולמי השתנה ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו למציאות החדשה", הודה פרס בשנה שעברה, ובמציאות הזאת ריאל לא מתכוונת לשבור את הקופה על מי שהוא לא אמבאפה או ניימאר. היא לא קונה כדורי זהב, אלא מנסה לייצר כאלה.
במצב העניינים הנוכחי הגישה הזאת אולי נכונה, אבל מהרגע שעזב אותה כדור הזהב האחרון שלה - כריסטיאנו רונאלדו - היא לא מוכיחה את עצמה על הדשא. היא אמנם זכתה באליפות ספרד, אבל בליגת האלופות נכשלה בגדול שנתיים ברציפות, והעונה עשויה למצוא את עצמה בחוץ כבר בשלב הבתים. כדי שריאל הזאת תהפוך לגלאקטית דרושה כנראה סבלנות, השאלה היא אם יש כזאת במסדרונות הברנבאו.
עוד הערב: שחטאר דונייצק תעלה אם תנצח את אינטר או אם שני המשחקים יסתיימו בתיקו. האיטלקים זקוקים לניצחון ושתהיה הכרעה במשחק השני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
