בזכות הרוח: הלוחם ששב לעמוד על הרגליים

שנים לפני ששכונת סג'עיה הפכה לשם נרדף לקרבות קשים, דביר בר חי (33) כמעט פגש שם את המוות.

היה זה בימים הראשונים של מבצע עופרת יצוקה, המבצע המשמעותי הראשון אחרי הנסיגה מרצועת עזה, ובר חי, לוחם גולני, שהוקפץ היישר מגבול הצפון, לא ידע שרגעים ספורים לאחר מכן הוא יובהל בחזרה לגבול ישראל ומשם לביה"ח סורוקה כשהוא בין חיים למוות.

"היינו בהר דב והורידו אותנו ישר לעזה, אמרו לנו שיש מלחמה ונכנסים פנימה", נזכר בר חי בראיון לרגל יום ההוקרה לפצועי צה"ל. "נכנסנו לסג'עיה והתחילו להפציץ אותנו בפצצות מרגמה. אחרי כמה דקות פגע בי פצמ"ר ישירות ברגליים". 17 לוחמים נפצעו במטח הפצמ"רים.

חבריו של בר חי מיהרו לפנות אותו בחזרה לשטח ישראל, בתחילה ברגל ואז באמצעות ג'יפ של יחידת הניוד. בגבול אסף אותו מסוק ומשם הועבר ישירות לסורוקה. בר חי, אחד הפצועים הראשונים במבצע, תועד על ידי צלם "ישראל היום" דודו גרינשפן כשהוא מסמן תנועת ניצחון בידו בכניסה לבית החולים. "הגעתי לבית החולים ואז איבדתי את ההכרה. הייתי בקומה כמה חודשים טובים. זה נס שאני חי. אני כבר לא דתי, אבל בטוח שמישהו עזר לי למעלה".

לאחר שהתעורר, הועבר בר חי לשיקום בבית לוינשטיין ולאחר מכן בבית החולים תל השומר למשך כמה שנים. "הייתי בכיסא גלגלים תקופה ארוכה". לאחר שחרורו הוא החל להתאמן בבית הלוחם בירושלים, ושם התחבר לנכי צה"ל נוספים ולמאמנים שהכניסו אותו לעולם הטריאתלונים.

לפני כשבועיים החל בר חי בעבודה חדשה וערכית במיוחד במרכז רטורנו בסמוך לבית שמש, מרכז שמתמחה בסיוע למכורים. "אני מספר להם שהייתי במקום נוראי והצלחתי לקום מעפר. אני עוזר להם להבין שגם הם יכולים לעשות את השינוי הזה".

עידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל: "אנו מצדיעים לפצועי צה"ל ולפצועות צה"ל על ההקרבה למען ביטחון כולנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו