העובדה שעולם התרבות נזנח במשבר הקורונה אינה חדשה. בעוד בצד הכדור המערבי מתעקשים לשמור על התרבות כחלק מההבטחה שאולי יום אחד עוד נחזור לשגרה, ובאוסטרליה כבר חוזרים להופיע מול קהל מלא באולמות פתוחים וסגורים, בישראל לא כך המצב.
שילוב של אטימות ממשלתית ושר צעיר וחסר ניסיון, עם פקידוּת עמוסת כוונות טובות אך יכולת ביצוע בינונית ומטה, גרם לכך שהציבוריות הישראלית שכחה לגמרי מהי הופעת רוק, למשל, אותו בילוי אהוב שהיום נראה מוזר כל כך. רובנו, כך נראה, מסתפקים בתוכניות ריאליטי שבהן מפורסמים בדרג זה או אחר, שרים כשהם מחופשים למנת פלאפל. נדמה שעבור חלק ניכר מהישראלים הדבר עונה על כל הצרכים התרבותיים.
עדות כואבת למשבר הפוקד את עולם המוזיקה הישראלית אנחנו חושפים לראשונה כאן ב"ישראל השבוע", מאז פרוץ משבר הקורונה בחודש מארס השנה. במוקד ניצבת תמונה עגומה של חלק עיקרי בתרבות הישראלית: אלפי זרמים, כותבים, משוררים ומלחינים שקמים מדי בוקר למאבק כלכלי, ללא אופק ממשי.
אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים) הוקמה בשנת 1936, וחברים בה כיום יותר מ־12 אלף יוצרים. האגודה פועלת מתוך מטרה לשמור על קניינו הרוחני של היוצר. כל יוצר אשר יצירתו יצאה לאור באופן מסחרי יכול להיות חבר באקו"ם, אשר תפקידה לגבות תמלוגים עבור השימוש ביצירות של היוצרים שהיא מייצגת, ולחלקם ליוצרים. בנוסף, אקו"ם גובה תמלוגים גם עבור רפרטואר יצירות זרות ומעבירה אותם לאגודות האחיות בחו"ל.
כפי שנגלה מייד, מדובר במשבר הגדול ביותר שחוותה האגודה מיום הקמתה, והשימוש במילה "קריסה" חוזר על עצמו לא אחת בקרב המרואיינים.
"בשמונת החודשים האחרונים אנו חווים משבר שפגע וממשיך לפגוע קשות בעצמאים ובקשת רחבה של אוכלוסיות, בדגש על יוצרים ואנשי תעשיית התרבות. הוטלו עלינו מגבלות שהן בבחינת מכה אנושה לתחום התרבות והמוזיקה בישראל", מסביר יוריק בן דוד, יו"ר אקו"ם, ומי שניצב בחוד החנית במלחמה עבור שמירת הזכויות של האמנים הישראלים.
חשוב לציין כי עד כה ממשלת ישראל לא השכילה למצוא פתרונות עבור היוצרים ואנשי תעשיית התרבות, וגרוע מכך - לא העניקה סיוע ופיצויים כספיים ראויים עבור ההפסדים העצומים. במהלך כל התקופה הזו אקו"ם נקטה כמה צעדים לרווחת חבריה היוצרים מתחומי המוזיקה, הספרות והשירה.
כיצד זה בא לידי ביטוי במספרים? אקו"ם חילקה בשמונת החודשים האחרונים סכום של 2.1 מיליון שקלים לאמנים על חשבון תמלוגים עתידיים, על פי קריטריונים לזכאות והערכות שנעשו באגודה. בנוסף, חולקו הלוואות בסכומים שונים דרך קרן הרווחה שנאמדים, נכון לחודש נובמבר, ב־350 אלף שקלים למקרים קיצוניים במיוחד בקרב אמני ישראל. לשם השוואה, בשנה רגילה הסכום שיוצא מקרן הרווחה לא עולה על 160 אלף שקלים.
באקו"ם יודעים לדווח ש־60 אחוזים מהאמנים הרשומים אצלה ביקשו רק בחודש מארס - מקדמות בסכום שגדול יותר מסכומים שבדרך כלל מלווה אקו"ם שנה מראש, לדוגמה בשנת 2019. לקראת סיכום השנה באקו"ם יודעים כבר עתה שהשנה הזאת עולם התרבות הישראלית העלה את בקשות התמיכה מהארגון ב־30 אחוזים.
אם צריך לבחור נתון אחד מכל הנתונים העצובים הללו, שמפריע במיוחד לבן דוד והצוות שלו, הוא העלייה החדה בבקשה לתמיכה כספית מאמנים שמעולם לא פנו לאקו"ם בבקשה להלוואות או לתמיכות, ונכנסו לראשונה למעגל הלווים.
"יש עלייה משמעותית במספר הפניות, בטלפון ובאי־מייל, של יוצרים חברי אקו"ם בבקשות לסיוע בשל המצוקה. בשיחות רבות, לא מעט יוצרים מתארים מצוקה קשה שבה הם מצויים, עד כדי מצב של חוסר יכולת לקנות אוכל למשפחה", מסביר בכאב בן דוד איך נראה היום־יום שלו בחודשים האחרונים.
אז היכן עומדים הדברים כרגע? כחלק מהפעולות הראשוניות להחייאת המוזיקה הישראלית, הקימה אקו"ם לאחרונה ערוץ מוזיקה ישראלי בשם "מוזיקה IL" בשיתוף טלעד, המשדר קליפים ישראליים לאורך כל היום. בנוסף, שר התרבות והספורט הנוכחי, חילי טרופר, המשיך את הפרויקט "ישראל מחוברת: מופעי תרבות בדיגיטל" שאותו החלה מירי רגב קודמתו בתפקיד.
בחודשים מארס עד יוני התקיימו כ־200 מופעים מצולמים שהתקיימו בבית היוצר ללא קהל, אשר שודרו בטלוויזיה ובערוצים דיגיטליים שונים. במופעים השתתפו יותר מ־900 יוצרים, אמנים, נגנים ואנשי במה - שקיבלו שכר עבור הופעתם, זאת נוסף על התמלוגים המגיעים להם משידורי המופעים.
שנה קשה. בן דוד // צילום: יוסי צבקר
במישור הפוליטי־חקיקתי התקיימו בין השאר פגישות של ראשי עולם המוזיקה הישראלית עם שר האוצר ישראל כץ וצוות משרדו, עם מנכ"ל משרד התרבות והספורט רז פרויליך וצוות משרדו, ועם ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת.
בפגישות הללו הוצגו נתוני הירידה הדרסטית בהכנסות התמלוגים ונדרש מענה בפיצוי מתאים, שיסייע לעשרות אלפי בעלי זכויות יוצרים שפרנסתם נפגעה קשות. כמו כן נבחנו דרכים לסיוע ליוצרים, כגון תקצוב פלטפורמות דיגיטליות ומתווים נוספים שיאפשרו ליוצרים ולאמנים להופיע ולהתפרנס במגבלות הקיימות.
כמו כן, הועלו כמה דרכים לסייע ולפתור את המצוקה הקשה שבה מצויים יוצרים ואמנים, הן במישור הביצועי והן במישור החקיקתי. אבל חוץ מאשר צוין לעיל, לא באמת נראה שדברים זזו עבור המוזיקאים הישראלים, וספק אם יזוזו.
ההפסדים יימשכו לתוך 2021
מדיניות הממשלה למניעת התפשטות נגיף הקורונה, שיש מי שהגדירה כהיסטרית ומוגזמת, פגעה במרבית הסקטורים שמהם גובה אקו"ם תמלוגים בגין זכויות יוצרים, ובראשם תחום הביצוע הפומבי.
לאור משבר הקורונה והנחיות הסגירה והפתיחה תחת תקן "התו הסגול", ברור שעם הכניסה לשנת 2021, הנזק מהיעדר השמעות בפומבי יעמוד על סכום של יותר מ־10 מיליון שקלים בקירוב, עם ירידה של 60 אחוזים בהכנסות האמנים לעומת שנת 2019. הערכה זו נתמכת גם בדיווחים של ארגוני גביית תמלוגים דומים ברחבי העולם, אשר מרביתם מדווחים על צפי ירידות של יותר מ־50 אחוזים - בהנחה שהמשבר יימשך לפחות עד סוף שנת 2020.
אחת התופעות המעניינות שאקו"ם נתקלת בהן היא ההפסקה של השמעת מוזיקה במקומות שונים דוגמת מספרות או פעילויות לילדים, במה שיעיד קרוב לוודאי על איך ייראה עולם הבילויים שלנו בתקופה הקרובה: מקומות בילוי שמצמצמים בהשמעת מוזיקה, אם בכלל, מתוך מטרה לחסוך ולא לשלם תמלוגים לאקו"ם.
אסף נחום, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של האגודה, יודע כמו רבים במשק הישראלי שהרע עוד לפנינו: "לצערנו, תחום התרבות והפנאי היה הראשון להיסגר עם פרוץ הנגיף, ונראה שיהיה האחרון להיפתח. מאז תחילת המשבר אנו מקבלים מאות פניות של יוצרים המצויים במצוקה כלכלית אמיתית. החשש הוא שזוהי רק תחילת הדרך מבחינת המשבר, וכי הנזק המשמעותי בעקבות נתוני הגבייה של שנת 2020 יורגש בחלוקת התמלוגים בשנת 2021. בעניין הזה אנחנו עומדים בקשר מול שר האוצר, ומזהירים לא אחת בפני קריסת עולם התרבות הישראלי, והסכנה הזו היא מוחשית לגמרי".
ואכן, הטלפניות במשרדי אקו"ם מעידות שתקופה כזאת מעולם לא זכורה להן, וגם הן יודעות לספר על ימי עבודה ארוכים וכואבים. "לפעמים אנחנו חושבים שבסוף הן יקרסו לנו", אמרו לנו השבוע באקו"ם.
"אין במה להתבייש"
חשוב להבין, על כל עומר אדם שכבר חודשיים מסתובב עם כאפייה באבו דאבי, או שלמה ארצי שמנהל תל"ג של מדינה קטנה רק מהתמלוגים שלו לאורך השנים, 80 אחוזים מאמני ישראל מתנהלים עם הכנסה ממוצעת מינוס במשק הישראלי.
לכך צריך להוסיף את הדרגים הנמוכים ודרגי הביניים, שהכנסתם מתבססת בעיקר על הופעות חיות בנוכחות קהל, כמו לדוגמה הילה (42) ואלון (45) שלגל: זוג נשוי והורים לילדים קטנים, שניהם חברי אקו"ם כבר שמונה שנים. הם כותבים, מלחינים, משחקים ומביימים הצגות תיאטרון ומופעים מוזיקליים לילדים. המופע האחרון שהספיקו להריץ היה "בייבי שארק".
ההופעות האחרונות שלהם התקיימו בפורים, רגע לפני שהתרבות הישראלית החלה בתהליך הקריסה. "ירדנו מ־30 הופעות בחודש כולל שבתות וחגים לאפס מופעים ואפס הכנסות, וכמובן לקשיים כלכליים גדולים". השניים לא מתביישים לספר שבחודשים האחרונים עברו לשטוף יחדיו חדרי מדרגות.
את מחיאות הכפיים הסוערות החליפו בקשות "לא לדרוך על הרטוב". בעקבות כתבה ששודרה עימם ב"קשת 12", הגישה אקו"ם בקשת סיוע עבור הזוג ל"קרן הרווחה" של אקו"ם. לאחרונה אישרה הקרן את הבקשה, והחליטה להעניק לזוג מענק בסך 5,000 שקלים. השבוע הגיעו השניים לאסוף את המענק.
"חשוב לנו להעביר מסר לכלל היוצרים והאנשים שנקלעו לקשיים - שאין במה להתבייש", סיפרה השבוע הילה: "זו לא אשמתנו שהגענו למצב כזה. אנחנו יודעים שיש הרבה יוצרים ואמנים שמתביישים, וקוראים להם: תפנו לקבל עזרה, צריך לדעת גם לקבל עזרה. המדינה לא ממש עוזרת לאנשי התרבות, והאמנים צריכים לדעת לפנות לגופים כמו אקו"ם ולמי שמוכן להושיט יד בתקופה שבה אנחנו נמצאים".
בדיוק כאשר סיימו הילה ואלון את פגישתם, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי עולם התרבות והפנאי הישראלי: 65 אחוזים מהעוסקים בתחום לא עבדו ולו יום אחד במהלך חודש אוקטובר, מתוכם 58 אחוזים לא עבדו מסיבות הקשורות ישירות לקורונה. במשרדי הביטוח הלאומי היה מי שהביע חשש כי חלק מהמעורבים בתחום ייקלעו לאבטלה כרונית, נוכח העובדה שלא יצליחו להיחלץ מהמצב גם בשנה הבאה.
"כן, אני מותש, זו השנה הקשה ביותר שלי בתפקיד, ללא כל צל של ספק", מסכם בן דוד. "יש איזו תפיסה שגויה לגבי ההכנסות של אמנים בישראל, וזה נובע מטעות ששייכת לכולם, גם לגופים הגדולים וגם לאזרחים. חשוב להבין שרוב התרבות הישראלית נלחמת בימים אלו בשיניים כדי לשרוד, ורובה מורכבת מאמנים שגם כך ביום־יום, בלי קשר לקורונה, נלחמים כדי לסגור את החודש. ואליהם צריך להיות מופנה הזרקור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו