גל של תקיפות האתרים, שנועד להוריד את ישראל מהאינטרנט, לא היה צונאמי אלא אדווה רדודה של ניסיונות סרק, לרוב על ידי כמה עשרות תוקפים. בשתי מילים: המתקפה נכשלה.
האתרים החשובים, כגון אתרי הממשלה, בנקים, חברות אשראי וחברות ביטוח, נשארו באוויר. היו כמה הצלחות רגעיות, כגון אתר התעשייה הצבאית ואתר הטכניון, אבל גל של תקיפות בין השעה ארבע אחה"צ לשמונה בערב, שכוון לאתרי אנרגיה כגון בתי הזיקוק וחברות הדלק, התנפץ בלי שהצליח לחדור ולהפיל.
התקיפות המאורגנות החלו ב־5 באפריל, אבל דווקא אתמול, ביום שהיה אמור להיות השיא, פעילות ההאקרים היתה קטנה באופן משמעותי מזו שנצפתה בתגובה על מבצע עמוד ענן. לא פעם ולא פעמיים יצא אות מהארגון אנונימוס לתקוף אתר מסוים, אבל איש לא הצטרף וההתקפה אפילו לא ניכרה באתרים שכביכול הותקפו. אם בהתקפה גדולה אתמול השתתפו 300 האקרים, בתקיפות שאחרי עמוד ענן השתתפו בו בזמן 9,000 פצחנים.
ההאקרים גם העתיקו את פקודות התקיפה ועשו כמה שגיאות, למשל, כשהפילו את אתר המשטרה של ליכטנשטיין עם הסיומת li, במקום את זה של משטרת ישראל עם הסיומת il. אפשר להניח שיש אתרים קטנים וזניחים שבהם הושתלו נוזקות, והן יפעלו ברגע שייכנסו אליהם גולשים.
כמו כן ייתכן שמתבצעת פעילות מתחת לשטח, שתתבטא בשיבושים רק בהמשך השבוע.
כל אתרי gov באחריות תהיל"ה עמדו אתמול בגבורה בניסיונות החוזרים ונשנים להפילם, ובהם גם האתר של המוסד. האתרים שלא במטריית ההגנה של תהיל"ה, כגון אתר משרד החינוך, היו פחות חסינים, אבל גם כאן ההתאוששות היתה בתוך דקות מרגע שהאתרים הופלו.
"לא תזיקו לישראל"
המתקפה לא עברה בלי תגובה ציונית הולמת: דגל ישראל התנוסס אתמול באתר הבית של קבוצת אנונימוס, וברקע נשמע "התקווה", לאחר שהאקרים ישראלים פרצו לאתר של קבוצת ההאקרים הבינלאומית וכתבו מסרים המשבחים את ישראל. בסרטון בעמוד הבית של אנונימוס כתבו הישראלים כי "קבוצת אנונימוס ישראל לא תשלים עם ההתקפות העוינות, שארגון OPIsrael מבצע באינטרנט נגד ישראל. האקרים חובבים לא יוכלו להזיק למדינת ישראל ולביטחונה. בדקות אלו אנו פורצים לאתרים פלשתיניים כדי להראות לכם עם מי יש לכם עסק".
שיאה של המתקפה היה בשעות הערב. סמוך לשעה 19:00 יחידת התקשוב במשרד האוצר פירסמה הודעה מיוחדת, ולפיה אתרי הממשלה נתונים למתקפות של מניעות שירות מבוזרות (DDos) - אך יחידת ממשל זמין בתקשוב הממשלתי ממשיכה לפעול להדיפת המתקפות ונוקטת, בין השאר, פעולות יזומות, כגון ניתובי תקשורת וטיפול בהתקפות מניעת השירות, וזאת בתיאום עם ספקיות האינטרנט.
פריצה ב־600 אתרים
עוד נמסר כי מערכת ממשל זמין באוצר ומטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה פועלים להדיפת ההתקפות. עקב מתקפת הסייבר נרשמו האטה ואי זמינות בשירות האתרים מעת לעת.
אתר משרד החוץ לא היה זמין ברשת לכמה שניות, אך שב לפעולה תקינה. כן נמסר כי בשלב מסוים היו קשיים גם באתר משרד החינוך וגם באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל היה מדובר בתקלות טכניות ולא במתקפת הסייבר.
רוב רשימות הישראלים והסיסמאות שפורסמו אתמול הן רשימות מיושנות שכבר מסתובבות ברשת די הרבה זמן. מתברר כי חלק מהתוקפים שניסו להפיל את האתרים הישראליים באו מתוך גבולות המדינה. מהשיחות של התוקפים בטוויטר אפשר לראות שיש בהם צעירים רבים עם רמה מילולית ירודה, אנגלית קלוקלת ויכולת פיצוח נמוכה.
אם ביום רגיל נפרצים בישראל בממוצע כ־200 אתרים, אתמול נפרצו כ־600 אתרים, רובם קטנים, פרטיים, כאילו הפורצים חיפשו מתחת לפנס, באתרים שלא משקיעים אגורה במערכת הגנה. חומות האש ומערכות ההגנה של האתרים הגדולים עמדו במשימה, ונראה שכל ההכנות שנעשו בכל הרמות הביאו לכישלון המתקפה.
בהכנת הידיעה השתתף זאב קליין* * *
כך תתגוננו בעתיד
שימרו סיסמאות בנפרד
אחד ממנהלי חברות האבטחה שלח לי אתמול קובץ שיורט על ידי האקרים. הקובץ נמצא בראש רשימת "המסמכים שלי" והכיל את כל הסיסמאות של בעל המחשב שנפרץ בכל האתרים שאליהם הוא נרשם. כמו שלא שומרים סיסמה של כרטיס אשראי עם הכרטיס, כך צריך להימנע מלשמור סיסמאות כניסה על המחשב עצמו.
סיסמאות גישה לחשבון הבנק צריכות להיות חזקות, ויש להחליף אותן לעיתים קרובות ולא בתום תפוגה שלהן לאחר חצי שנה. בעת ביצוע רכישות והזנת פרטי אשראי או פרטי זיהוי אחרים, חשוב לוודא כי האתר מוכר לנו ומאובטח.
ככלל, רכישות באינטרנט מומלץ לבצע לא בכרטיס האשראי האמיתי שלנו, אלא באמצעות פרטי אשראי זמניים לשימוש באינטרנט. שירות זה של חברות האשראי מאפשר לרכוש "כרטיס אשראי וירטואלי" המוגבל בסכום מוגדר, המגביל את גובה הנזק הפוטנציאלי.
רצוי להוריד תוכנה מאתר הורדות גדול ומוכר כגון Download.com או Brothersoft.com. במקומות אחרים ייתכן מאוד שעם התוכנה תגיע מתנה בלתי רצויה.
אילן גטניוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו