יש מסיבה

יש מסיבה בכל העולם. חוגגים הדמוקרטים, ומפזזים הפורעים והבוזזים תופסי הטרמפ על טראמפ, ועולצים האייתוללות בטהרן, ונסראללה שיגר ציוץ עליז לחללו של העולם, ואירופה ברובה נאנחת אנחת רווחה עצומה, והסינים בקושי מסתירים את האושר הבלתי נתפס שלהם על כי "נבחר" האיש שהם קנו בהרבה כסף, ועכשיו יחזיר את ההשקעה עם ריבית.

בתקשורת העולמית מאיצים בנשיא להודות בכישלונו, למרות שבמשך ארבע שנים של עלילות נגדו מעולם לא ננזפה המפלגה הדמוקרטית על כך שאינה מקבלת את תוצאות הבחירות. וגם אצלנו נמשכות החגיגות בשמאל הישראלי, ממש אחרית הימים, משיח בן ביידן הגיע וכולם בשחקים.

מה צפוי? כבר הכריזה סגנית הנשיא, הגברת האריס, שכל מה שעשה הנשיא בעניין הפלשתינים בטל ומבוטל. תיפתח שגרירות אש"ף בוושינגטון, ונשוב ללהג על שתי מדינות, וישוב המימון לאונר"א, ועוד מיני תופינים ורקיקים. ואני מניח שלא יעבור שבוע מהשבעת הממשל החדש, וגם העיצומים שהטיל טראמפ על בית הדין הדפוק של האג יבוטלו, וכל שוחרי רעתנו יוכלו שוב לתבוע אותנו, את חיילינו ואת מנהיגינו ולפגוע ביכולת התנועה שלהם בחו"ל, בעוד הם יחזרו להסתובב בעולם בלי אימת צו המעצר שסידר להם הנשיא היוצא.

ואז יבוא חימום היחסים עם איראן, והשיבה לעסקת הגרעין, והפשרת נכסים, והזרמת כספים, וכל גופי הטרור במזרח התיכון, שכמעט התייבשו לגמרי, פתאום יקבלו שוב השקיה בשפע, ובתוך כמה חודשים יוקז שוב דם ברחובות של כל המדינות שהאיראנים הרסו עד היסוד, וגם על הגבול שלנו יקרו, חלילה, מקרים קשים.

ואני חושב לי: כמה עצוב שיש מסיבה כל כך גדולה, חובקת חצי עולם, וגם חמישית מהעם שלנו, ורק אנחנו לא מוזמנים. ולמה לא מוזמנים? כי אנחנו הכיבוד.

צדק

אז נגיד שיהיו חיסונים, ונגיד שנצליח לשנע לכאן את המזרקים בטמפרטורה הרצויה, במקפיא במינוס 70 מעלות או בצידנית עם קרחומיות, תלוי במותג - גם אז, עדיין לא יהיו מספיק לכולם. איך מחליטים למי מגיע לקבל, ומי ישתרכו בסוף התור? הו, תודה ששאלתם.

המומחים בעולם מגבשים בדקות אלה ממש קריטריונים אתיים לחלוקת מעט מדי החיסונים להרבה מדי אנשים. יהיו עדיפויות, זה ברור, לפחות בשנה הראשונה. הנה פרסום ראשון וכנראה אחרון של תוכנית גלעד לצדק חלוקתי בחיסונים.

ראשונים יקבלו צוותים רפואיים, זה ברור. אחר כך - כל מיני "בסיכון" למינהו. אבל אחרי כל הברורים מאליהם, איך נתעדף את ההמונים הכמהים לדקירה הקרה?

הפוך. נתעדף אותם מהסוף להתחלה. נבוא חשבון עם כל אלה שחשפו בזמן המגיפה כמה לא ראויים הם לבוא בקהל המין האנושי. כמה אנוכיים, מתריסים ומעייפים הם היו, וכמה נטל מיותר הפילו על הציבור. זמן טוב לייבש אותם. נקמה בקטנה.

לכל הטורים של אברי גלעד

הראשונים לבוא איתם חשבון ולתת להם להתחסן אחרונים הם מכחישי הקורונה, שברוך השם קולם קצת נדם לאחרונה, או שמא הושתק. כל אלה שמסיכה בשבילם היא אות לשעבוד, שמאזינים עדיין לפרופ' לס, וגם הפרופסור עצמו. כל אלה אחרונים, וגם זה - רק אם יישאר מהחיסון הרוסי.

טיפה לפניהם, מתנגדי חיסונים. בואו נראה אותם מתמודדים עם עולם שבו רק מחוסני קורונה נכנסים למוסדות חינוך, לאירועים, למלונות. לפניהם - אזרחים ששמו פס ביודעין, והרגו מישהו או מישהם. עשו חתונה בעודם חולים, באו למסיבה עם חום, כאלה. לפניהם - עורכי חתונות המוניות, אורחי אותן חתונות, דופקי מסיבות, מפגיני הפגנות צפופות, וכל מי שיצר או השתתף בהתגודדות. ימתינו נא לחיסון של פייזר. לפניהם - אלה שלא עמדו בתשוקה להתפלל והדביקו את רבניהם לנגד עיני ריבונו של עולם. לפניהם, ועדיין רחוק מאחור, סלבס שהראו התנהגות לא חוקית ולא מדעית וגרמו לאוהדיהם לזלזל בתקנות. לפניהם - כל מי שנתפס פעמיים מפר חוק. לפניהם - כל מי שנתפס פעם אחת. ולסיום ימתינו כל עוטי המסיכות עם אף בחוץ, המתקרבים מדי בעת דיבור, הנושפים על מזונות של הזולת. 

זהו. לאחר התעדוף הזה, יש חיסונים לכולם, לכל מי שהגן על עצמו והסביבה, התנהג לפי ההנחיות המשתנות, הטמיע את המדע של המגיפה באורח חייו. בול מיליון איש, כמו המשלוח הראשון של מודרנה. האחרים יתפללו שהחיסון של פייזר לא הופשר בטעות בדרך ונהיה פג תוקף, שהחיסון הרוסי לא מכיל את הרעל המיוחד של פוטין השמור למי שלא בא לו טוב, ושהחיסון הישראלי לא תוכנן על ידי קבינט הקורונה, כי אז הוא בוודאי יתקשה לקבל החלטה איזה נגיף לתקוף.

ויאללה, שיבוא כבר. מת לעמוד בתור

אנרגיה

עכשיו כשהדמוקרטים בדרך לשלטון, שוב עולה עניין ה"גרין ניו־דיל" על השולחן. למי שלא היה בפרק הקודם - "העסקה הירוקה החדשה" היא פנטזיה דמוקרטית על עולם שבו כל האנרגיה מיוצרת ממקורות מתחדשים, כמו שמש ורוח בלבד, וכל שריפת הדלקים ממאובנים עוברת מהעולם בתוך עשר שנים.

זאת התוכנית שלהם, בעלות של טריליוני דולרים. הבעיה היא שכמו רוב הרעיונות של הדמוקרטים, הם יפים אולי לשירים כמו "דמיין" של ג'ון לנון, פחות לביצוע בשטח. בפועל הם משאבות כספים ענקיות לגופים פוליטיים במסווה של מדעיים, והכישלון כמעט ידוע מראש. 

אבל מה הבעיה שלך, אתה בכלל מהירוקים, לא?

קודם כל, כדי שכל האנרגיה תופק מכוחות הטבע, נדרשים שטחים עצומים לפריסת קולטי שמש וטורבינות רוח. במדינה כמו שלנו מדובר על כל השטחים הפתוחים, פחות או יותר. תארו לעצמכם גולן שבו פזורות מאות טורבינות כאלה, מאופק עד אופק מגדלי ענק עם כנפיים מסתובבות. אולי זה נוף מעניין כשמבקרים בחו"ל, אבל לוותר על קו רקיע שלם עבור הפקת חשמל, פלוס רעש בלתי נסבל, פלוס טבח בכל בעל כנף שיעבור בסביבה - ככה ככה.

בדרום יכוסה המדבר כולו בלוחות סולאריים, ואם בוחנים את מה שקורה באשלים, עם המגדל העצום הבוהק, שאליו מופנות מראות קעורות וכעורות, מבינים שמדובר על הפיכת הנגב לדוד שמש ענק. בן־גוריון נצלה בקברו.

אבל יש בעיה גדולה יותר. כל האנרגיות המתחדשות זקוקות לרוח ולשמש, רק שאלו לא תמיד קיימות. לא תמיד יש רוח, ובכל לילה אין שמש. זה אומר שצריך לאחסן את החשמל איכשהו. כלומר, לייצר חווֹת מצברים עצומות לאחסון החשמל, וגם לְגבות את המערכות הירוקות במערכות קלאסיות, על גז ודלק. הנזק הסביבתי של ייצור מצברים בקנה מידה שיכול לספק תצרוכת של מדינה בלילה או בחורף הוא עצום, אם בכלל אפשר לאחסן כמויות חשמל כאלו. נראה שאנרגיות מתחדשות זה נהדר, אבל בקטנה. כהשלמת הכנסה מהצד, לא כמפרנס העיקרי של תאוות החשמל שלנו.

יש רק אנרגיה אחת ירוקה באמת: אנרגיה גרעינית. היא גם הכי בטוחה, למרות מה שאומרים. וכאן אני והרעיונות המופרכים שלי נכנסים לתמונה. אני מציע להקים כור גרעיני משותף לנו, לסעודיה, לירדן ולמצרים. הוא ימוקם על שפת הים האדום ויספק חשמל לארבע המדינות. שמו יהיה כור אברהם, והוא יהיה שיתוף הפעולה האסטרטגי העמוק ביותר בין מדינות המזרח התיכון חפצות החיים. עם כור משותף, פלוס עתודות הגז של ישראל, נקבל פה מזרח תיכון מלא אנרגיה טובה, תלות הדדית ופחות מחשבות על סכסוכים. 

אברהם יהיה גאה בבניו.