בחורף גובר הסיכון להתפרצויות רחבות היקף: דו"ח של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה משרטט תמונה מדאיגה של מה שעלול לקרות בישראל בחורף, שיגיע בקרוב. הנטייה להתכנס בתוך חללים סגורים כהגנה מפני הקור, הרוח והגשם עלולה לגבות מחירים כבדים ולהגביר את ההדבקה. בתי ספר, משרדים, תחבורה ציבורית ועוד - בכל אלה טמון פוטנציאל להיות מוקד הדבקה עצום אם לא יהיו מאווררים, ואם לא יעטו בהם מסיכות.
לטענת מחברי הדו"ח, שהות ארוכה ומרובת משתתפים בחלל לא מאוורר ופעילות יומיומית כגון דיבור בקול רם נמצאו מקדמי הדבקה בחללים סגורים, בוודאי כאשר עושים זאת ללא מסיכות. כלומר, כמעט כל מקום שבו אנו רגילים לשהות, דוגמת כיתות, משרדים, תחבורה ציבורית, בתי תפילה, חדרי כושר, מוקדי שירות ועוד, יהפוך בחורף למסוכן הרבה יותר להידבקות.
שפעת או קורונה?
על פי הדו"ח של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, הטלטלות שמערכת החינוך חוותה כעת ייראו כמשחק ילדים כשיגיע החורף. הכיתות בישראל צפופות ממילא, והן אמנם מצוידות במזגנים - אך אלו עלולים לסייע בהפצת נגיף הקורונה בכיתה.
לבעיות של הקורונה יש להוסיף את השפעת שצפויה להגיע - והחשש במערכת החינוך וגם אצל ההורים הוא שכל שיעול, חום או תסמינים שדומים לקורונה (אך בפועל יהיו שפעת) ישביתו את בית הספר וישלחו לבידוד כיתות ושכבות שלמות עד להגעת התוצאות.
על פי הדו"ח, מומלץ להקפיד באופן מלא על עטיית מסיכות בכיתות הלימוד, גם כאשר נשמר מרחק של שני מטרים מכל תלמיד אחר. בישראל הבעיה כפולה. ראשית, ביטול הקפסולות בכיתות א'-ב' יביא לכך שלא יישמר מרחק שני מטרים. שנית, מעדויות של מורים ותלמידים עולה כי לא נשמרת בקפדנות הדרישה לחבוש מסיכה. הילדים נמצאים יחד שש עד תשע שעות (אם יש צהרון), ופשוט בלתי אפשרי עבורם להישאר עם מסיכה על הפנים במשך כל הזמן.
ובכלל, הדו"ח ממליץ לשמור בתקופת החורף על חלונות פתוחים בכיתות, גם כאשר החימום פועל או כשיורד גשם. הבעיה היא שכל מי שהיה בתוך כיתה יודע שללמוד עם חלונות פתוחים - בוודאי כשיורד גשם - זה קשה עוד יותר, גם כי קשה מאוד לשמוע את המורה (שגם חייבת כעת לעטות מסיכה), וגם כי מטבעם של תלמידים - מה שקורה בחוץ מסקרן יותר ממה שקורה בתוך הכיתה.
קו קורונה
ובתחבורה - התחבורה הציבורית, הכלי המרכזי שמשרת מאות אלפים בכל יום, נותרה קרקע פורייה להדבקות. מאז פרוץ המגיפה דווח על אלפים שנסעו באוטובוסים וברכבות כשהיו חולים, מה שהוביל אלפים רבים להיכנס לבידוד, כולל מאות נהגי אוטובוסים וצוותי הרכבת. מאז הסרת המגבלות של הסגר השני התחבורה הציבורית שבה לפעול בהיקף כמעט מלא, אמנם עם הגבלת נוסעים - אבל בניגוד לרכבת, למשל, באוטובוסים האכיפה היא מעטה.
אם נכונים המחקרים על סכנת הידבקות גם ממשטחים, הרי מושב, מעקה וכו' הם משטחים שעלולים להוביל להדבקה. אבל הסכנה העיקרית היא באירוסול, מחולים שמשתעלים או מתעטשים והמסיכה לא מונחת היטב על פניהם. המחקרים הצביעו על כך שמזגן או חימום מסייעים לפזר את הנגיף. ההמלצה לא להפעילם לא התקבלה בישראל. במקום זאת הוחלט על פתיחת חלונות. כאמור, נהגי האוטובוסים, שבהם הותקנו מחיצות כדי למנוע הדבקות, לא יכולים לאכוף תקנות ונוסע סורר עשוי לא להישמע להנחיה של הנהג, כך שזה יצטרך להזעיק אכיפה. עד שזו תגיע - יש סיכוי גבוה שחלק כבר יידבקו.
אוויר נקי למשרד
בתוך כך, גם במקומות העבודה השונים כבר נערכו מבעוד מועד להשלכות הקורונה. דוגמה לכך היא חברת wework, שפיתחה בשיתוף פעולה עם גופים מתחומי הבטיחות, הניקיון, הבנייה והעיצוב תוכניות לעתיד מקום העבודה, תוך התמקדות בשלושה תחומים מרכזיים: שמירה על מרחק הולם, ניקיון והנחיות להתנהגות שתשמור על הבריאות של עובדים ומבקרים.
מדובר בתוכנית שיושמה ביותר מ־800 מקומות בעולם. כך, למשל, מבחינת מערכת המיזוג ואיכות האוויר, נקטו בחברה צעדים מיידיים כדי להגן על חברי החברה באמצעות הזרמת אוויר נקי ככל האפשר לכל החללים. זאת באמצעות מפזר אוויר שמפזר את האוויר בחדר, מסוף אוויר שמחליף את האוויר שנכנס לחדר, רשת אוורור שמאפשרת את יציאת האוויר המשומש מחלל החדר בחזרה ליחידת הטיפול באוויר, ועוד.
בהכנת הידיעה השתתפו נועם (דבול) דביר, שלומי דיאז והיאלי יעקבי־הנדלסמן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו