לזכור, לא רק בשחור־לבן

שבוע לאחר פסטיבלי פסח למיניהם, ורגע לפני ההתכנסות הנפשית הלאומית לקראת יום השואה, סינמטק תל אביב יציע בשבת הקרובה (19:00) ערב עיון מסקרן, "לצייר את הזיכרון", על הקשר - שהפך הדוק בעשור האחרון - בין אנימציה לשואה.

בשנים האחרונות רואות בעולם אור יצירות קומיקס רבות שאינן חוששות לעסוק בשואה, וחלקן אף זכו בהצלחה כבירה. הערב, שיתקיים במסגרת פסטיבל "אנימיקס" לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, ישים דגש על הדור החדש של אמני הקומיקס, שבחרו בשואה ובמלחמת העולם השנייה כנושא שיכול לנסח גם אמירה חברתית עכשווית. את הערב אוצר דודו שליטא, מבכירי אנשי האנימציה בישראל. לדברי מארגני האירוע, הסיבה לנחיצותו היא היווצרותו של "גל חדש, מרגש ומרשים של רומנים גרפיים ושל סרטי אנימציה חדשים, שנעשו על ידי דור הבנים, הנכדים והנינים של יוצאי השואה. אלה מנסים להתמודד בשפת ההנפשה עם מה שלא העזו לעשות שני הדורות שלפניהם, לעיתים בעזרת טכניקות אנימציה חדשות".

את מירב תשומת הלב בהקשר של שואה וקומיקס יעורר האמן הישראלי מישל קישקה, שיפתח את הערב בדיון על ספרו "הדור השני" - רומן גרפי בצרפתית. קישקה כתב את הספר על חוויותיו כבן לניצול שואה, והוא מציג בו את ההשפעה של השואה על חייו בבלגיה ובישראל. הרומן הגרפי - ז'אנר שעדיין נאבק על מקומו בישראל - כבר זכה בהצלחה אדירה בצרפת, תורגם לשפות נוספות ברחבי העולם ויראה אור בעברית בחודש הבא בהוצאת חרגול־מודן (הספר הראשון פרי שיתוף הפעולה הטרי בין ההוצאות). לאחרונה אף נרכשו הזכויות כדי להפוך את הספר לסרט אנימציה באורך מלא.

סרטים מחו"ל ומישראל

פרויקט מסקרן נוסף שיוצג לראשונה הוא הסרט "ספר המתים" של אלן אסקאל. יצירתו החדשה של אמן הווידיאו הצרפתי, שיצירותיו הייחודיות בנויות מ"צילומי לייב" משולבים בשלל טכניקות אנימציה ואפקטים, נעשתה בעקבות חשיפתו של אסקאל לכרך שבו נרשמו בידי הנאצים אלפי שמות ופרטים של יהודים בדרכם למחנות ההשמדה.

סרט בינלאומי נוסף שכבר מקבל תהודה הוא "הייתי ילדה של ניצולי שואה", סרטה של אן מארי פלמינג. הסרט מבוסס על ספרה באותו השם של ברניס אייזנשטיין (שראה אור בעברית בהוצאת כתר). הוריה של אייזנשטיין היגרו לקנדה, ובספרה היא מתארת כיצד נחשפה לסיפורם תוך כדי משפט אייכמן שמתרחש בישראל, בזמן שהמשפחה עוקבת אחריו בטורונטו. שני הסרטים יוקרנו בתרגום לעברית.

את הנציגות הקולנועית הישראלית יובילו שני סרטים - "ניושה" ו"תהיי בשקט"; הראשון, סרטם של לירן קפל ויעל דקל ממכללת ספיר, המגולל את סיפורה של סבתו של אחד מיוצרי הסרט, כבר זוכה בהצלחה בפסטיבלים בעולם.

"תהיי בשקט", לעומתו, נעשה לפני 14 שנים באנגליה על ידי שתי יוצרות, אחת מהן היא אורלי ידין, בתו של יגאל ידין, החיה ויוצרת באנגליה ובארה"ב. הסרט מציג את סיפורה המדהים של ילדה ששמה טאנה רוס, שהגיעה בסוף המלחמה לדודיה שבשבדיה, ובעצת דודתה שומרת על שתיקה רבת שנים ולא מספרת על זוועות המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו