המינהל האזרחי ממליץ: הסדר מקרקעין ביו"ש

אחד המהלכים החשובים ביותר להסדרת מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון ממתין להחלטת הדרג המדיני, לאחר שאושר על ידי היועמ"ש. 

אם תקדם אותו הממשלה, תהיה לכך השלכה דרמטית על סכסוכי מקרקעין והוא יצמצם מאוד את האפשרות לפלישה ולהשתלטות על אדמות פלשתיניות מצד אחד ועל אדמות מדינה מצד שני. ל"ישראל היום" נודע כי המינהל האזרחי שבמשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים המליץ להחיל ביהודה ושומרון הסדר מקרקעין אשר יחליף את התהליך המסורבל וארוך השנים המתקיים כיום, של הכרזה על אדמות מדינה לאחר ביצוע סקר קרקעות. 

הדבר נאמר בתשובה לשאילתה שהגיש ח"כ והאלוף (מיל') עוזי דיין (ליכוד) לשר הביטחון, ובה ביקש לדעת מדוע מתמהמהת ההכרזה על אדמות מדינה שכבר נסקרו, בעוד הרשות הפלשתינית משתלטת ללא הפרעה על אדמות בשטח C. 

הסדר מקרקעין הוא תהליך שבו עורכים מיפוי של השטח ומזמינים את כל מי שטוען לבעלות עליו, לבוא ולהגיש מסמכים המוכיחים את טענתו. לאחר מכן בונים לוח תביעות של כל מי שטוען לבעלות על הקרקע, עורכים בירור ובונים לוח זכויות אשר מסדיר את מעמד הקרקע ואת בעליה. על לוח הזכויות אפשר לערער בפני שופט הסדר, ולאחר מכן מפורסם הלוח הסופי והקרקע נרשמת בטאבו על שם בעליה. זהו הליך סופי ומוחלט, שאי אפשר לערער עליו לאחר סיומו.

לאחר מלחמת העולם השנייה החלו הבריטים בהליך של הסדרת מקרקעין בכל השטחים שכבשו. ב־1948 המשיכו הירדנים את המהלך בשטחי איו"ש, ועד 1967 הוסדר כשליש מהשטח. הקרקעות שהוסדרו הן בעיקר באזור בקעת הירדן, צפון השומרון, מעלה מכמש בבנימין והר חברון. גם בישראל הוסדרו בטאבו כל הקרקעות, למעט אזורים מסוימים בנגב. ב־1967, עם כיבוש יהודה ושומרון, הוציא אלוף פיקוד מרכז צו אשר הקפיא את כל התהליך של הסדרת המקרקעין. במהלך השנים התגבשה השיטה של סקר קרקעות, שאותה גיבשה פליאה אלבק ז"ל, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה לשעבר ומי שנחשבת בעיני רבים כמי שסיפקה את המטרייה המשפטית להקמת ההתנחלויות.

בשיטה זו האדמות נסקרות, ואלה שלא עובדו זמן רב מוכרזות כאדמות מדינה. בדרך זו הכריזה המדינה על כ־780 אלף דונם של קרקעות בשטח C כאדמות מדינה. עם זאת, במהלך השנים הפכה שיטה זו למסורבלת, ארוכה ויקרה, והיא הביאה לגל של התנגדויות, עררים, תביעות ובג"צים של פלשתינים פרטיים וארגוני שמאל נגד הכרזה על קרקעות כעל אדמות מדינה. כיום יש 106 אלף דונם של קרקעות שכבר נסקרו אך עדיין לא הוכרזו כאדמות מדינה, ועוד מאות אלפי דונם לא מעובדים, שטרם נסקרו ומעמדם לא הוסדר כאדמות מדינה, ובשל כך גם עשרות יישובים ברחבי יהודה ושומרון ממתינים להסדרה. במינהל האזרחי יש צוות אשר תפקידו לבדוק את סטטוס הקרקעות, והוא מבצע בממוצע כשתי הכרזות בשנה. כאמור, מדובר בהליך שלוקח שנים ארוכות ושאינו סופי. 

בתגובה לשאילתה של ח"כ עוזי דיין, נכתב בשבוע שעבר מטעם משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים: "המלצתנו הראשית היא להחיל הסדר מקרקעין באיו"ש בהדרגה, אשר תוצאותיו מוחלטות וסופיות, כאשר היתרונות של הסדר מקרקעין עולים על המשאבים המושקעים בהכרזות על אדמות מדינה, אשר אלה נתקפים בעררים ובתי משפט, הליך האורך לעיתים שנים רבות, גם לאחר ההכרזה, ותוקפה אינו מוחלט, וזאת בניגוד להסדר מקרקעין". 

המלצה זו קיבלה בזמנו את תמיכתה של מי שהיתה שרת המשפטים איילת שקד, נבחנה על ידי היועמ"ש, אושרה על ידיו והועברה למשרד ראש הממשלה ולשרי הביטחון שכיהנו במשרד בשנתיים האחרונות. כעת ממתינה ההמלצה להחלטת הדרג המדיני. על רקע ביטול חוק ההסדרה, והעיכוב בקידום תוכנית המאה והחלת הריבונות, נראה כי רק תהליך של הסדר מקרקעין יביא לאחר יותר מ־50 שנה להסדרה אמיתית של מעמד הקרקעות באיו"ש ולרישום בטאבו של כל הבתים בהתנחלויות, וגם ייתן מענה אמיתי למהלך המואץ של הפלשתינים בשנים האחרונות, אשר החלו בעצמם בהליך הסדר מקרקעין. כ־600 איש עובדים מטעם הרשות על הסדרת המקרקעין, ובשיטה זו החלו לטעון לבעלות על קרקעות לרבות בשטח C, אף שאלה אדמות אשר על פי סקרים שנערכו במינהל האזרחי אמורות להיות מוכרזות כאדמות מדינה. 

במינהל האזרחי לא מכירים ברישום הקרקעות על ידי הרשות, אך יש לציין כי ככל שהזמן עובר, כך גוברים הסיכויים כי ההשתלטות, אשר כוללת עיבוד של הקרקע על ידיהם, תקבל תוקף, ולמדינה לא יהיה מה לעשות כנגדה. 

גורם בכיר בהתיישבות אמר אתמול: "ההמלצה של המתפ"ש היא בשורה חשובה מאוד, צעד מתבקש שייתן סוף־סוף מענה אמיתי לכרסום המתמשך של הרשות באדמות המדינה ולשלל בעיות בהסדרת ההתיישבות הצעירה וגם הוותיקה. זאת בלי לפגוע כלל בזכויות קניין של שום חלק באוכלוסייה. יש לקוות כי ההמלצה תאומץ על ידי הדרג המדיני". 

ח"כ עוזי דיין אמר בתגובה: "אני חסיד גדול של החלת הריבונות בבקעת הירדן וביו"ש. אנחנו חייבים שהגבול המזרחי שלנו יהיה הירדן. עד שזה יקרה, אסור לנו להפקיר את השטח. צריך לדאוג לכך שהרוב המכריע של היישובים יהיו מוסדרים. בעקבות התשובה של המתפ"ש בכוונתי ללחוץ ולדאוג לכך שהתשובה הזאת תאומץ ותהפוך לתוכנית עבודה, כך שכשנגיע להמשך דיון על הריבונות, ייווצר מצב שכל היישובים, המאחזים והשכונות, מוסדרים. זו תהיה תרומה לדורות וחלק משינוי המציאות במזרח התיכון".

ראש המועצה המקומית אפרת עודד רביבי הגיב לפרסום: "הסדר המקרקעין שמציע המנהל האזרחי הוא צעד בכיוון הנכון. את הפתרון המשפטי הציע כבר לפני שנים השופט המנוח אדמונד לוי שהעלה על הכתב נוסח משפטי מפורט ומלומד אשר נתן מענה לרוב האתגרים. נכון עושה המנהל בהחלטתו לפעול להסדרה ונכון שהמדינה תאמץ הסדרה כזו שתשים סוף למלחמות ועיכובים מיותרים.

עלינו ללמוד לחיות זה לצד זה בכללי משחק ברורים לכולם ומכבדים את כולם. כעו"ד שעסק בנדל"ן וזיהה את חוסר הגנת זכויות הפרט  אני מנסה לקדם הנושא כבר 12 שנה. שמחתי על פרסום דוח אדמונד לוי שמח לראות שמתחילים ליישם אותו. רישום המקרקעין יהווה שוויון בין האנשים הגרים ביו"ש לבין אזרחי ישראל".

יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון אמר: "אחרי 53 שנה ביהודה ושומרון הגיעה העת שמדינת ישראל תסדיר את היישובים הצעירים המכונים "מאחזים" ואת הקרקעות הלא מוסדרות, לא ייתכן שבשנת 2020 אלפי תושבים יגורו בקרקעות לא מוסדרות. מדובר בקרקעות פרטיות וקרקעות מדינה שהאבסורד הוא שהמדינה היא זו שביקשה מאותם תושבים להגיע וליישב את המקום ועדיין לא מסדירה את הקרקע, אני מברך את חבר הכנסת דיין על היוזמה" 

מועצה אזורית שומרון מובילה בשבועות האחרונים מאבק לחיבור החשמל והמים של היישובים הצעירים בשומרון בהובלת ראש המועצה שאמר כי לא ייתכן שבחובות התושבים יהיו ראשונים, ישלמו מיסים, יתגייסו לצבא ויתנדבו בבתי חולים אך בזכויות הם אחרונים. "אני מצפה מהמדינה לסיים עם ההסדרה הזו וכמה שיותר מוקדם", סיכם דגן.

ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן אמר: "מהלך חשוב ביותר של המנהל האזרחי. כמובן אנחנו נתבונן בזהירות בדרכי ובמהירות הביצוע, אך ללא ספק מדובר בצעד נוסף המשווה את מעמד ההתיישבות לדין הנוהג בישראל הקטנה. מדי יום המערכת מבינה יותר ויותר שהחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון בלתי נמנעת. היא איננה סיסמה ריקה מתוכן עוד, אלא מהלכים מעשיים שמנרמלים את שגרת חיינו במרחבי יו"ש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו