בגיל 71: ברוס ספרינגסטין חי ובועט

כבר המון זמן שכותב שורות אלה לא נתקל בשיר פתיחה עוצמתי כל כך כמו זה הפותח את אלבומו החדש של ברוס ספרינגסטין, "Letter to You".

אלבום האולפן ה־20 של הכוכב הוותיק נפתח בשיר "One Minute You're Here" - בלדה יפהפייה, אפילו אפלה, שמזכירה את ספרינגסטין האקוסטי של ימי האלבום"נברסקה". קולו נשמע בו צלול, כואב ומפוכח. "רגע אחד אתה כאן, באחר אינך עוד" הוא שר שם כמעט בלחישה, מבכה חברים וקולגות שעזבו בטרם עת או פשוט בזמנם. בגיל 71 הוא כבר ראה רבים מהם באים והולכים, ואפשר ממש להבין את הצורך שלו להכריז "בייבי, אני כל כך בודד".

כשאייקון בגילו של ספרינגסטין מתחיל לשיר על המוות ומתמקד פתאום בנוסטלגיה, בהחלט צריך לדאוג. רק תראו את הרמזים שהותירו לנו אגדות כמודיוויד בואיולאונרד כהןבאלבומי הפרידה שלהם.

מצד שני, האלבום "מכתב עבורכם" לא באמת מעביר תחושה של אלבום של מי שימיו איתנו ספורים. אחרי פתיחה רגועה ומצמררת, פונים הרוקר הוותיק והרכב אי סטריט בנד, שמלווה אותו שנים, להביא את אחת היצירות האנרגטיות וההמנוניות שלהם זה שנים.

גם אם האלבום ממשיך לכל אורכו בנרטיב הזיכרון והמבט לאחור (ב"Last Man Standing" הוא שר על תמונות מטושטשות בספר זיכרון ישן, ג'ינסים מהוהים וחולצות פלאנל), לא מדובר כאן על הספד. ספרינגסטין למעשה חוגג את עצמו ואת חבריו למסע הארוך בכמה מהשירים הכי "ספרינגסטיניים" שיכולתם לחשוב עליהם. "Ghosts" האנרגטי והמצוין יכול היה להתמקם בקלות גם באלבום שלו מהאייטיז ולא הייתם מבחינים בהבדל. "If I Was the Priest" באמת נכתב בשנות ה־70, אבל נשמע אפי, חי ובועט גם ב־2020.

לפעמים העסק גם נופל למקומות קלישאתיים, למשל ב"The Power of Prayer" - קטע שנשמע כמו פרודיה, וכמוהו גם שיר הנושא. אבל מדובר ברגעים בודדים, וגם כך מי שניגש לשמוע אלבום של הב(ר)וס בשלב זה של הקריירה שלו - עושה זאת מאהבה לאמן ולכן מוכן לקבל גם שירים על פגישה עם חברים שיום אחד תהיה, בין שבחלומותיו (כפי שמעיד השיר האחרון) ובין שב"בית אלף הגיטרות" (כפי שמעידה רצועה אחרת).

כמיטב המסורת, יש כאן גם מסר פוליטי של שנת בחירות ("Rainmaker") בין כל הזיכרונות, וגם הוא מובא באופן חד ומלא תשוקה. בתחילת העשור השמיני לחייו ברוס ספרינגסטין אמנם מתגעגע, חושב על פעם ונזכר, אבל לא מאט לרגע.

"Letter to You", ברוס ספרינגסטין