"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנייני האומה בירושלים ייקראו על שמו של שמעון פרס

יוזמת יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, תביא להנצחת שמו של ראש הממשלה והנשיא לשעבר • "כמי שהאמין בחדשנות, אין מקום מתאים יותר לשאת את שמו"

,עודכן
"החלטה מתבקשת". בנייני האומה בירושלים, ב-2018 // צילום: אורן בן חקון // בנייני האומה בירושלים, ב-2018

מרכז הקונגרסים הבינלאומי – בנייני האומה, מרכז הכנסים הנמצא בכניסה לירושלים, יקרא על שמו של ראש הממשלה השמיני ונשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס.

ההחלטה על שינוי השם התקבלה השבוע על ידי דירקטוריון בנייני האומה, שקיבלו את היוזמה של יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג. ההנצחה קיבלה את ברכתם של ראש העירייה משה לאון ושל דני עטר, יו"ר קק"ל, שאמורה לקבל בקרוב את הבעלות על האתר כחלק מפיתוח המקום. בכך, המקום צפוי להפוך בשנים הקרובות למרכז הקונגרסים הגדול והמתקדם ביותר במזרח התיכון, שישתרע על פני שטח של כ-55 אלף מטרים.

כחלק מפיתוח המרכז, יוקם בו מרכז עסקים חדש שישתרע על פני 305 דונם עם תשעה גורדי שחקים ו-15 בניינים נוספים בעלי עשרות קומות, דבר שצפוי להוסיף כ-60 אלף משרות חדשות לתושבי העיר והאזור. הקמת הפרויקט מוערכת בסכום של כ-1.8 מיליארד שקל, ובניינו תתפרש על פני העשור הקרוב.

"הנצחה ראויה". שמעון פרס, ב-2014
"הנצחה ראויה". שמעון פרס, ב-2014

במסמך הדירקטוריון שאישר את שינוי שם המקום, נכתב: "החלטה זו מתבקשת כהחלטה טבעית. מיקומם של בנייני האומה מול תחנת הרכבת יצחק נבון, הנמצאת ממש מעבר לשדרות זלמן שז"ר, המתחברים לשדרות יצחק בן צבי. מצדנו המזרחי שדרת הנשיא השישי – חיים הרצוג, ומצדו המערבי – שדרת הנשיא ויצמן. שמעון פרס היה איש של חדשנות, ואף בגילו המופלג תמיד הסתכל קדימה לעתיד חדשני ולטכנולוגיות מתחדשות לטובת האדם וקידומה של מדינת ישראל, ועל כן אין מקום מתאים מבנייני האומה במרכז 'רובע הנשיאים' כמקום לציון אישיותו המיוחדת".

"זוהי הנצחה ראויה לאחד מגדולי המנהיגים של מדינת ישראל שקידם את השלום, הכלכלה, הביטחון והחדשנות במדינת ישראל, ושראה בירושלים את הלב הפועם של העם היהודי בארץ ובתפוצות", אמר הרצוג לגבי המהלך. "כחבר כנסת, כשר בממשלות ישראל, כראש ממשלה וכנשיא המדינה שפעל מעל ל-40 שנים מירושלים, הוא ניווט את ישראל באחריות, בחוכמה ובשיקול דעת ותמיד ראה למרחקים שמעטים יכלו, כפי שעשה עם בניית הכור בדימונה והתעשייה הביטחונית. אין מקום מתאים יותר לשאת את שמו של שמעון מבנייני האומה המתחדשים, כמי שהאמין בחדשנות הישראלית כמנוע מרכזי לצמיחה ולקידום מדינת ישראל".

מבנה בנייני האומה תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, ותהליך בנייתו החל בשנת 1950 והסתיימה ב-1963. מאז התקיימו במקום אירועים לאומיים מרכזיים רבים כמו חידון התנ"ך, כנסי חדשנות, קונגרסים בינלאומיים, מופעים וירידי ענק.

ילדיו של פרס, פרופ' ציקי ולדן, יוני פרס וחמי פרס, סיפרו כי הם נרגשו מאוד מההחלטה להנציח את זכרו של אביהם בדרך זו: "אין לנו ספק כי אבינו, אשר עמל רבות לקידום השלום באזורנו ובטיפוח וקידום החדשנות הישראלית, היה שמח לדעת ששמו יהיה חקוק על מרכז הקונגרסים המתקדם והחדשני ביותר במזרח התיכון, בבירתנו ירושלים. אנו תקווה שממרכז הקונגרסים תצא הבשורה מישראל לשלום ולאחווה בין העמים, ולרתום את המדע והטכנולוגיה לתיקון עולם ולערבות הדדית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר