מי מפחד מאדון לוין

שיריו של חנוך לוין מלווים אותנו כמה עשורים • "היספיקו החיים?", פרויקט חדש שמובילים יוני רכטר, שלומי שבן ואסף תלמודי, מפיח רוח רעננה ועכשווית ביצירה האלמותית של המחזאי, המשורר והסופר האהוב

צילום: גדי דגון // חנוך לוין בחזרות לקראת "הג'יגולו מקונגו", 1989

השנה מציין עולם התיאטרון והמוסיקה בישראל 70 שנים להולדתו של המחזאי, המשורר והסופר חנוך לוין, שנולד ב־18 בדצמבר 1943. במסגרת הפרויקט "עבודה עברית" יוצא אלבום חדש ומקסים משיריו, "היספיקו החיים?" שמו. בניהולו האמנותי ובהפקתו המוסיקלית של אסף תלמודי נאספו 14 משירי לוין ונעטפו בלחנים חדשים של יוני רכטר, איתמר רוטשילד, שלומי שבן ואסף תלמודי עצמו. מבצעי השירים הם המלחינים וגם קרולינה, נועם ענבר, אלי מגן, ערן וייץ, יעל נחשון, גרשון וייספירר, אסף רוט, רוני עברין וגרשון לייזרסון. 

השירים, גם הקשים ועצובים שבהם, מתמלאים שמחת חיים ואופטימיות בזכות המוסיקה הנפלאה וההפקה המושלמת, וגם האריזה היפה ובה מילות השירים ומאמרים שונים הופכת את האלבום ליצירה שלמה שמאוד מרגש לחוות אותה. הקושי בחלק משיריו של לוין, המרירות והכאב, נמסים בכוחה של המוסיקה. וכך, המוצר היפה והמאוד ראוי הזה הוא דרך מושלמת לציין יום הולדת לאחד מגדולי התרבות העברית החדשה. 

"היספיקו החיים?" מתאים לשינוי מעמדו של לוין בזמר העברי, מאז החל את דרכו לפני 45 שנים. הרי לא בתיאטרון עסקינן, אלא בשירים הפופולריים. כבר די זמן שיריו המוכרים של לוין, גם הקשים שבהם, הם קונצנזוס. עד כדי כך שקל לשכוח שלא תמיד היה כך. בשנותיו הראשונות ככותב פזמונים היה לוין פרובוקטיבי, מעורר מחלוקת ובוטה. גם התגובות ליצירתו היו לא פשוטות. 

אמנם אחדים משיריו הראשונים היו קלילים וחביבים, למשל "בלדה לעליזה מזרחי" ששר אריק לביא בסרט "999 עליזה מזרחי" או "מכתב מהקייטנה" ששרה תיקי דיין ב"להקת גיסות השריון", אבל את עיקר תשומת הלב תפסו שיריו הפציפיסטיים, ובהם "חייל שוקולד" שהלחין שמוליק קראוס ז"ל לשלישיית "החלונות הגבוהים":

"אחי איש אמיץ היה על משמרתו נפל 

חדרי ליבו פתוחים עכשיו לעשב ולטל 

היה לו לאחי דם אבל הדם אזל 

לא ישיבנו עוד אפילו צו הגנרל" 

מפתיע לדעת ששיר כזה יצא לאור בתקליט באפריל 1967, כחודשיים לפני מלחמת ששת הימים, ולא במסגרת קברט סאטירי אלא באלבומה היחיד של השלישייה המצליחה ביותר בישראל של אותם ימים: ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ואריק איינשטיין. הטקסט על חוסר התוחלת שבמלחמה היה מאוד פרובוקטיבי, ולא מפתיע שהשיר נאסר לשידור עוד שנים רבות.

לוין המשיך לעסוק במחזותיו במלחמה ובחיים בצילה, ורבים מהשירים שכתב לבמה הוקלטו והפכו מוכרים גם מחוץ לתיאטרון. למשל, בקברט הסאטירי הראשון שלו "את ואני והמלחמה הבאה" ב־1968, נכלל לחן של אלכס כגן לשיר "שחמט" שהקליטה חוה אלברשטיין שנה לאחר מכן. עוד רבים משירי המחזות שכתב לוין התפרסמו בלחנים חדשים שנים אחרי יצירתם: למשל, שיר הנושא של "את ואני והמלחמה הבאה" שהקליטו שלמה גרוניך ואפרת בן צור ב־2003, ו"בצער לא רב, ביגון לא קודר" (מתוך "קטשופ" 1969) שהקליטה ריקי גל ב־1988.

חיותה וחיות אחרות

המתופף והמוסיקאי זהר לוי היה אחראי יותר מכל אחד אחר לשילובו של חנוך לוין ברוק הישראלי בתחילת שנות ה־70. לוי הלחין את שירי המחזה "מלכת אמבטיה", שעורר בעיצומה של מלחמת ההתשה סערה ציבורית רבה, ירד במהירות מהבמה ושיריו נאסרו לשידור עשרות שנים אחרי שהתקליט יצא במהדורה מצומצמת מאוד. האלבום יצא שוב, בדיסק, כ־35 שנים אחרי שהוקלט.

אך זהר לוי לא הסתפק בהלחנה לתיאטרון אלא מצא בשיריו של לוין חומר טוב ליצירת פופ־רוק ישראלי משובח שלא נשמע כמוהו בשנים ההן. עם להקת זהר השביעי הוא הקליט את "מצילתיים", עם רן אלירן את "התעמלות הבוקר" ו"חייו ומותו של גוסקינד ה־13", ועם כיף התקווה הטובה את "אני בדרכי למוסד הסגור". ב־1972, בלהקת אחרית הימים, חזר לוי לשירי לוין והלחין את השיר שהפך ללהיט הפופ הגדול ביותר של לוין: "העץ הוא גבוה" (במקור "מה אכפת לציפור").

מאז "מלכת אמבטיה" כתב חנוך לוין כ־60 מחזות ועשרות שירים שהולחנו במיוחד לתיאטרון. גם רבים מאלה הפכו מקובלים במוסיקה הפופולרית, בלחנים חדשים ולעיתים קרובות ללא קשר למחזה שממנו נלקחו. מלחינים רבים ראו בהם פשוט טקסטים טובים וחכמים. הנה כמה דוגמאות:

חוה אלברשטיין הקליטה את "כשהייתי בת 16" (במקור "סיפור חייה של זונה") ואת "לונדון". תיקי דיין שרה ב־1977 את "אני חיה לי מיום ליום" שהלחין רפי קדישזון לסרט "פנטסיה על נושא רומנטי", וריטה חידשה את השיר עשור לאחר מכן בלחן של רמי קלינשטיין. יהודית רביץ הלחינה ושרה את "בלדה על אדון כמעט וגברת כבר" ואת "הרגע שלפני" שזכה גם ללחן אחר של חמי רודנר. ריקי גל שרה גם את "חפש בי (פקח צעיר)" שהלחין יהודה פוליקר ואת "צופיה" שהלחין שם טוב לוי. לוי שר בעצמו את "פעם במאי חיבקתי נערה". גידי גוב ותיקי דיין שרו את "צופיה" בלחן של מיקי גבריאלוב, והוא בעצמו שר את "טורקי טורקי". והרשימה עוד ארוכה, ארוכה מאוד.

והיו גם אמנים שהקדישו אלבומים או מופעים שלמים לשירי חנוך לוין: אבי טולדנו הוציא ב־1990 אלבום עם לחניו לשירי לוין, בעיבוד ובהפקה משותפת לו ולאילן וירצברג. בשירים: "אבל המלכות היא שלמה", "כשאהיה גדול אהיה קטן", "התעמלות הבוקר", "שיר ההורים המחכים", "שיר שתי המשאיות", "שחמט" ו"החיים מתחילים בגיל 62".

דודי לוי יצא ב־1999 עם "פרויקט חנוך לוין" - לחנים חדשים ועיבודים ללחנים ישנים, ובהם "הנה הארץ השלמה", "אני בדרכי למוסד הסגור", "לונדון", "הבטחה", "מה קטנות עינייך", "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" ועוד.

המלחין־פסנתרן עמית פוזננסקי הוציא אלבום ששמו "חיי המתים", ובו עשרה שירים שאת מילותיהם חיבר לוין, למשל "זו שעה נפלאה" ששרה קרן הדר. גם רוני פורת ואריה זונשיין יצרו מופע משירי חנוך לוין עם צוות המופע "חיותה". 

"לחיות זה דבר נורא", כתב לוין ב"אני חיה מיום ליום", ובכל זאת, "היספיקו החיים?" הוא שואל ב"ימי הקיץ" שמתוכו לקוחה כותרת האוסף החדש. עם שיריו העטופים במוסיקה, החיים נראים קצת פחות נוראים. והוא הספיק הרבה.

yoavk@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר