זמן קצר לפני סיור ערב במחלקת הקורונה של בית החולים רמב"ם, מתפנה ד"ר אבי ויסמן, סגן מנהל בית החולים ומנהל המחלקה, לראיון מיוחד ל"ישראל היום".
את רוב זמנו מקדיש ויסמן לבית החולים, אבל ב־15 השנים האחרונות הוא משמש גם כרופא של הפועל חיפה, קבוצתו האהודה. השבוע התבשר ויסמן כי עבודתו במחלקת הקורונה התערבבה עם הקבוצה, כשנדבק ראשון אובחן בסגל - שניר טליאס. גם השוער יסמין בוריץ' חולה בנגיף, אך הידבקותו התרחשה במסגרת שהותו בנבחרת בוסניה.
"כששמעתי ששחקן שלנו נדבק, החשש הראשוני שלי היה מהדבקה המונית בקבוצה, כמו שאנחנו רואים שקורה ברחבי העולם, ואפילו בארץ - במכבי ת"א, בהפועל ב"ש, בהפועל חדרה ובבני סכנין", סיפר ד"ר ויסמן על מה שעבר בראשו ברגעים הראשונים, "הם בקפסולה אחת, נמצאים זה ליד זה ללא מסיכות. אני עדיין חושש ומקווה שזה יסתיים בזה".
אתה עדיין חושש למרות שבבדיקה כולם יצאו שליליים?
"בוודאי. אנחנו נבצע בדיקות אחת לשלושה־ארבעה ימים. אם הם לא היו כדורגלנים מקצועניים, אז אין בזה היגיון, אבל כדי לקיים ליגה מקצוענית, וזו הסכמה כלל עולמית, אז גם אם מחצית משחקני הקבוצה חולים - יש משחק. הרעיון הוא שהם צעירים, עוברים את המחלה בצורה קלה יותר, ובחישוב של סיכון מול תועלת כך זה מתנהל בכל העולם. אי אפשר לעצור את הדבר הזה. כדורגל הוא בידור עבור הרבה מאוד אנשים שיושבים בבית. למרות שמבחינה רפואית אין בזה היגיון, אני יכול להבין גם את הצורך להמשיך בשגרה כרגיל".
איך מתנהלים מעכשיו?
"הבדיקה הבאה תהיה מחר. ביום יום, מרגע שהם יוצאים ממתחם האימונים, הם מחויבים בבידוד כמו כל אזרח במדינת ישראל - בחדר בודד, ללא מגע עם אף אחד מבני המשפחה, גם המקלחת והשירותים לחוד. חייבים להיות מבודדים. אם הם נתפסים מחוץ לבית, זו עבירה על החוק. באוטו? מהאימון והביתה, לשום מקום אחר, גם לא לקניות.
"מהרגע שהם מגיעים למתחם האימונים - אין חדרי הלבשה, אין אכילה משותפת. במהלך כל האימון צוות המאמנים עוטה מסיכה על פניו. רק כשהם עולים על כר הדשא מותר להם להוריד אותן ולהתאמן. ההערכה היא שתוך כדי משחק החשיפה לנגיף קטנה מאוד. רוב ההדבקות הן בחדר ההלבשה, באסיפות הקבוצתיות, באוכל. הסיכוי להדבקה על המגרש נמוך מאוד".
מה ההוראות שלך לשחקנים במצב שנוצר?
"מי שלא מרגיש טוב, מתקשר אלי מיידית ואני אומר לו שני דברים: להסיק להתאמן וללכת להיבדק. אם יש סימפטומים, הסיכוי לצאת חיובי בבדיקה גבוה מאוד. כשאין סימפטומים, הסיכוי לצאת חיובי אינו גבוה. אבל זה לא נכון למחרת והלאה. בכל מקרה הם לא חוזרים לאימונים עד שאין סימפטומים.
"ההנחה שלי היא שבכל הקבוצות, עד סוף העונה, במוקדם או במאוחר, כולם יידבקו. לא מדובר בבועה שעשו באן.בי.אי, שממנה אף אחד לא יצא. במשך חמישה־שישה חודשי ליגה, מי יכול להבטיח שהמצב הזה ישמר? תהיה לנו ליגה מעניינת, קבוצות יעלו עם חצי הרכב, חלק עם הנוער. מבחינה זו, מכבי ת"א הכי מוכנה. אצלה רוב השחקנים כבר נדבקו".
מקרה וילדסחוט הוא חריג מאוד
ויסמן (60), נשוי ללסלי ואב למתן (34), דיוויד (30) ומאיה (24). את אשתו הוא הכיר בכיתה ז', בית הספר עירוני א' בקריית אליעזר, ולשניים יש גם נכדה.
את רוב זמנו הוא מקדיש, מן הסתם, להצלת חיים. "העבודה בהפועל חיפה לא דורשת ממני הרבה משאבים, אני נמצא בכל המשחקים על הספסל ומטפל בשחקנים מחוץ למגרש, רוב הדברים הם ברמב"ם, כבר 25 שנה", הוא מספר, בזמן שברגע כתיבת שורות אלה שכבו במחלקות שבניהולו (שלוש רגילות וטיפול נמרץ קורונה) 48 חולים.
איך אתה מסתדר עם העובדה ששחקנים יכולים להדביק
זה את זה?
"אני חצוי. ברפואה אין מצב שאתה חושף אנשים ביודעין, פרט לאמא שרוצה תינוק לידה או הורה שמטפל בבנו. לכן, במוח שלי כרופא אני "מסכן שחקנים נוספים". מצד שני, לשחקנים המחלה כרגע קלה, ואני מדגיש - כרגע. אם המחלה תהיה קשה? אז אשאל את עצמי איפה האחריות. כל עוד אין חיסון ואין טיפול, כולם יידבקו בשלב זה או אחר. לכן החליטו כל האיגודים העולמיים בכל ענפי הספורט שאין ברירה, אלא להמשיך. אני מדבר עם השחקנים והם מרגישים מאוד בנוח עם ההחלטה הזאת".
במכבי חיפה, למשל, יאניק וילדסחוט נדבק, והוא היה היחיד.
"זה שהוא לא הדביק אף אחד זה מדהים, חריג. היה פה מזל גדול. זה המקרה החריג ביותר שאני מכיר".
בוא נהיה אופטימיים. פורסם שחברת "פייזר" כבר מייצרת חיסון.
"אני רק מעריך. למיטב הבנתי וניסיוני, חיסונים לא יוצאים לאזרחים בתוך שנה וחצי־שנתיים. אני מקווה מאוד שהחיסון של 'פייזר' יהיה טוב. אני מפרגן לחברה הזו, היא ענקית וטובה. תחושת הבטן שלי היא שהחיסון לא יהיה מספיק טוב, או שיהיו לו תופעות לוואי. בעיני, בשנה וחצי הקרובות לא יהיה חיסון כמו שאנחנו מכירים ממחלות אחרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
