פנים אל מול פנים: הקהילות החרדיות

בדרך כלל כאשר משווים את הקהילה החרדית בישראל לזו שבניו יורק עושים זאת על מנת להראות שניתן להיות גם חרדי אדוק וגם לעבוד ולפרנס את המשפחה.

הרוב המכריע של החרדים בניו יורק עובדים במהלך היום ולומדים בזמנם החופשי והם לא פחות חרדיים ממקביליהם בארץ. רבים משתמשים בדוגמה הזו על מנת להוכיח שניתן לקיים בארץ קהילות חרדיות יצרניות שיועילו לכלכלה הישראלית, אם רק נסתכל על המודל האמריקני.

לצערי, בנושא ההתנהלות עם נגיף הקורונה, ההשוואה הזו לא תחזיק מים. קהילות חרדיות מסוימות בניו יורק, כמו גם בישראל, החליטו להושיב את "פיקוח נפש" בספסל האחורי באוטובוס בעוד שאירועים המוניים עמוסים כגון תפילות, חגיגות ולוויות תופסים את הספסלים הקדמיים.

היום ניתן להגיד שככל הנראה המשבר שהתגלה בין הקהילות החרדיות שאינן שומרות על ההנחיות והמדינה גדול בארצות הברית אפילו ממה שהוא בארץ. בתחילה היה נדמה שהחרדים בניו יורק צודקים, שראש העיר מבודד אותם שלא לצורך כאחראים העיקריים להפרת הנחיות והפצת המחלה, אמירות לא ראויות שלא בנושא לא תרמו גם הן ליחסי האמון.

מהר מאוד נהיה ברור שאכן יש בקהילות מסוימות בעיה אמיתית. כמו בארץ, תיעוד אחר תיעוד של הפרה בוטה של ההנחיות, התקהלויות המוניות ללא מסכות או שמירת מרחק ראוי החלו לצוץ ברחבי הרשת ובכלי התקשורת.

מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, הוא ידיד אמת של מדינת ישראל ושל הקהילה היהודית האמריקנית, כזה שאי אפשר לחשוד בו שהוא אנטישמי או שיש לו דעות שליליות על ישראלים או יהודים. הוא גם התגלה בחודשים האחרונים כאחד המנהיגים הרהוטים והאחראיים ביותר שיש לארצות הברית בתקופת הקורונה.

לאחר מחשבה רבה, הוא החליט להטיל מגבלות מסוימות על התקהלויות על מנת לעצור את העלייה בתחלואה במדינתו. ההגבלות האלה, מטבען, פוגעות במרקם החיים החרדי, בין אם בבתי הכנסת ובין אם בבתי הספר ובהתקהלויות אחרות. בתגובה, חלק מהקהילות היהודיות החלו להתפרע ברחובות. ההתפרעויות האלה הן מחזה נדיר בקהילות.

אלה מראות דומים לאלה שנראו במחאות האלימות ביותר שאנחנו זוכרים. בין השאר, הוכה נמרצות אחד העיתונאים היהודיים הבולטים בארצות הברית, חרדי בעצמו, משום שהביע את עמדתו בעד ההגבלות. הוא הוכה משום שניסה להציל את החיים של חברי קהילתו.

הקהילה החרדית בישראל עוד לא שם וכולי תקווה שהמצב גם לא יסלים עד כדי כך. בתקופה כזו שאנחנו מייבאים מארצות הברית הכל, כולל את התופעות השליליות ביותר כמו הפגנות חסרות רסן ומלחמות גזע, עלינו לוודא, לא במאת האחוזים, אלא באלף, שאחינו החרדים לא מייבאים את דרכי המחאה האלימות מארצות הברית. המחלה היא דאגה מרכזית וחשובה, עלינו לאכוף את ההנחיות בנחישות אך גם לשים לב שאנחנו לא נגררים למלחמת אחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו