אלה היו העדכונים הפוליטיים של כתבנו הפוליטי יהודה שלזינגר מאתמול - ותנשמו עמוק: בנימין נתניהו נגד אבי ניסנקורן; מיקי זוהר נגד פנינה תמנו-שטה; כחול לבן נגד מיקי זוהר; אופיר אקוניס נגד כחול לבן; איתן גינצבורג נגד מיקי זוהר; יזהר שי נגד מירי רגב; חילי טרופר נגד מירי רגב; אלי כהן נגד חילי טרופר; יועז הנדל נגד מירי רגב ומיקי זוהר; יעקב אשר נגד הממשלה; גדעון סער מתפטר מהוועדה וקרן טרנר מתפטרת מהאוצר. כל אלה - רק עד לשעות הצהריים. בערב נוספה עוד כותרת: מיקי זוהר שוקל להתפטר מתפקידו כיו"ר הקואליציה. יממה בחייה של הקואליציה.
ברשימת הדיווחים הנ"ל, לאופוזיציה אין מקום. בעיקר כי אין בה צורך. אפשר רק לנחש מה עומד להיות הערב במליאה - והעסק ילך ויחריף. לא כי אין מי שיעצור וירגיע, אלא להפך, כי יש מי שילבה ויתסיס. התפרקות - קווים לדמותה.
אם לא יקרה דבר בלתי צפוי, הכנסת תתפזר בשבוע האחרון של דצמבר - תחנת היציאה של נתניהו להליכה לבחירות ללא חילופי שלטון בשל אי-העברת התקציב.
אם הדבר היה תלוי בגנץ, הוא היה מאפשר דחייה נוספת. הכל כדי למצות את כל האפשרויות להתמנות לראש הממשלה בהזדמנות היחידה שאולי עוד נותרה לו בגלגול חייו הנוכחי.
אבל גנץ לא לבד. נושפים בעורפו גורמים מיליטנטיים כמו ניסנקורן ואשכנזי, שמינויו לראש ממשלה ממש לא בראש מעייניהם אלא, כנראה, היום שיפנה להם את מקומו. הם באמת מאמינים כי אם ימשיכו לתקוע מקלות בגלגלי הקואליציה, לתמוך במפגינים ובמערכת המשפט, יצליחו ביום שאחרי גנץ לשקם את היחסים בין המפלגה הגוועת למצביעיה.
כשאלה יחסי הכוחות הפנימיים, לממשלה שבה הם חברים אין שום סיכוי לשרוד. נתניהו עדיין לא החליט סופית מה לעשות בדצמבר, אולם הכיוון הוא בחירות. אם הדברים יתרחשו על פי תוכניותיו, מצב הקורונה יהיה אחר לגמרי וישראל תחזור להיות המקום שאליו נשואות עיני העולם, כפי שהיה בגל הראשון. ישראל, על פי חזונו, תתחיל לצאת מהסגר בעוד מדינות העולם המערבי רק ייכנסו אליו.
התפטרות טרנר - חיובית
התפטרותה של קרן טרנר אייל מתפקיד מנכ"לית משרד האוצר היא בסך הכל בשורה טובה.
.jpg)
בניגוד לתפקיד החשב הכללי, המנכ"ל אמור להיות איש אמונו של השר וזרועו הביצועית הארוכה. עליו לשרת נאמנה את השר הממונה, לקדם את תוכניותיו ולממש את מדיניותו. העצמת הפקידים והאדרתם על חשבון השרים האחראים היא היפוך היוצרות מסדר המנהל התקין ועידוד אנרכיה.