הצצה לגיבוש גדס"ר נח"ל: "לוקחים את הלוחמים לקצה"

"המפקד הקריא את השמות של אלו שעברו, שם אחרי שם", מספר אבי סינגר על רגעי הדרמה בסיום גיבוש נח"ל לפני מספר חודשים. אני לא הייתי בטוח שיגיע תורי כי סיימו 160 אנשים ולוקחים רק חצי מתוכם. לא חשבתי שהייתי מהטובים ביותר, ראיתי שהיו הרבה אנשים שהצליחו יותר. אבל בסופו של דבר הוא הקריא את השם שלי, התרגשתי מאוד. זה כבוד ענק בשבילי".

עבור סינגר, שנולד בוונצואלה ושמשפחתו מתגוררת עד היום בפנמה, זה לא היה מובן מאליו שהוא הצליח לעבור את הגיבוש, והוא לא היה היחיד. מדובר באחד הגיבושים המאתגרים ביותר כיום לגדוד סיור בצה"ל, וכולל משימות שלא כל אחד יכול לעבור, לא רק ברמה הטכנית אלא גם המנטלי.

"גיבוש גדס"ר נח"ל הוא הארוך והקשה ביותר שניתן לבצע בגדודי הסיור. חשוב לנו לקחת את הלוחמים לקצה ולכן אנחנו מגיעים למקסימום שהצבא מאפשר מבחינת זמן ויכולת פיזית – זחילות, ריצות וכדומה", מציין סא"ל (במיל') אמיר מטוס, מי שמוביל מזה מספר שנים את הגיבוש.

הלוחמים שמתגייסים לנח"ל מתחילים את השלבים הראשונים של השירות ולאחר מכן מתאפשר להם לצאת לגיבוש, בהינתן שהם מסוגלים לבצע בוחן כשירות רף (בראור), לרוץ שלושה קילומטרים ב-16.5 דקות וכשירות רפואית. לאחר הסינון הראשוני הם מגיעים לגיבוש ומבצעים מגוון משימות מאתגרות במיוחד בתחום הפיזי והמנטלי.

גולת הכותרת של הגיבוש היא סימולטור שבוחן תפקוד תחת לחץ. "הלוחמים נכנסים לחדר עם פירוטכניקה רבה שמייצרת להם לחץ פיזי ומנטלי. יש להם רעש ופיצוצים, במיקומים משתנים, והם צריכים להגיב להם במהירות", אומר מטוס. הלוחמים נבחנים על ידי אנשי מילואים ולוחמים בסדיר, שבוחנים פרמטרים שונים – יכולת פיזית, מנטלית, תקשורת אישית, מוטיבציה ועוד. פחות מ-50 אחוזים מאלו שנכנסים לגיבוש מגיעים לגדוד הסיור. "אנחנו מפעילים עליהם לחץ פיזי מאוד גדול כדי לקלף אותם, למצוא את ההתנהגויות שאנחנו מחפשים. אנחנו לא מצפים שהם יהיו מעולים בריצות או בקליעה, אבל רוצים לדעת שתכונות היסוד שלהם טובות, שהמפקדים יוכלו לעבוד עם החומר שקיבלו".

מטוס נמצא בעולם המיונים מאז 1999, מה שאפשר לו לבחון לאורך זמן את הפעילות של הלוחמים ולחדש את עצמו בהתאם. "אחת לשנתיים אנחנו יושבים עם גדוד הסיור ומתאימים את עצמנו ליכולות ולתכונות שהם מחפשים. כך, הגדס"רים עברו לבצע קווים ארוכים, מה שלא היה בעבר, וזה דורש איתנות, יכולת לעבוד בשגרה. מצד שני הם המופעלים הראשונים בכל הקפצה, ולכן הם צריכים לדעת להתמודד עם שינויים, לחץ ואי וודאות. את הגיבוש אנחנו בונים עם פסיכולוגים לצד מומחים לבטיחות ופיזיולוגיה".

אם בעבר ניתן היה לעשות כל דבר שניתן היה להעלות על הדעת בגיבושים, מה שהיה מצד אחד מאתגר את הלוחמים ומוציא את הטובים ביותר מהם, אך מצד שני עלול היה לסכן אותם ואת בריאותם, כעת הגיבושים נמצאים תחת ביקורת מתמדת. מטוס מציין כי השינוי דווקא מייצר יתרונות – "אם בעבר כל יחידה שמרה לעצמה סודות היום יש שיתוף פעולה. הגיבוש הפך ליותר מסודר, מקצועי ובטיחותי".

סינגר, שעבר את הגיבוש בהצלחה, מספר כי הגיבוש היה בהחלט מאתגר. הוא עלה לישראל לפני שנתיים ולאחר לימוד עברית ופעילות בקיבוץ שדה אליהו הוא התגייס כחייל בודד לצה"ל. "הכרתי חברים שהיו בנח"ל ולכן סימנתי את החטיבה כיעד שאני רוצה להגשים. אחד החברים שלי עשה את הגיבוש לגדס"ר נח״ל ועבר אותו בהצלחה. שאלתי אותו מה צריך לעשות כדי לעבור והוא אמר לי 'הכל בראש לא משנה אם אתה מהיר, או אם יש לך כוח, העיקר זה מה שיש בפנים בראש שלך' כל הגיבוש חשבתי על זה שהכל בראש ונתתי את ה-200 אחוז שלי ולא וויתרתי באף שלב".

"היה מאתגר מאוד באמת. הכי קשה היה השפה והמאמץ הפיזי. השפה בעיקר הייתה קשה אבל אין מה לעשות לאט לאט אני לומד עברית. מבחינה  פיזית היה קשה בתחרות האישית ולא בתחרויות הצוותיות אבל כשאתה מגיע למקום הזה אתה צריך לעשות סוויץ' בראש ולהגיד שאני רוצה לעשות את זה ולהגיע למקום הכי טוב שאני יכול להגיע וזה בעיקר מה שהנחה אותי ועזר לי הרבה".

כעת, לאחר שעבר את הגיבוש והחל את הטירונות בדרך לגדס"ר נח"ל, מציב סינגר יעד חדש: "אני רוצה לעשות קורס קצינים, להתקדם ולהגיע למקום שיהיה לי קשה להגיע אליו, שארגיש שהתאמצתי ועשיתי את שלי".

"אני פוגש את הלוחמים שמסיימים אצלנו את הגיבוש בפעילות מבצעית ומדובר בחבר'ה מעולים", מסכם מטוס. "חטיבת הנח"ל חרטה על דגלה את ההון האנושי, ולכן חשוב לנו לשמור על כבוד האדם גם בגיבוש, להתייחס לחיילים בכבוד. לא להשפיל. אנחנו עושים שיחה עם כל מי שלא עבר את הגיבוש, מאיצים בו להמשיך להצטיין. אנחנו רואים קורלציה מאוד גדולה לבין מי שניגש לגיבוש לבין המשיכה שלו קדימה בגדודים – כמפקד כיתה וכקצין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו