בית הדין הרבני החליט: הכלב ייזרק לרחוב

מה עושים כאשר בני זוג שעומדים על סף גירושין חלוקים בשאלה מה לעשות עם חית המחמד המשפחתית? – זו השאלה שהתגלגלה לפתחו של בית הדין הרבני בפתח תקווה, והתשובה שלהם הפתיעה גם אותנו.

"מדובר בתיק גירושין בעצימות גבוהה", מסביר עו"ד ארתור שני ממשרד א' זיסמן שני, שמייצג את הגבר בפני בית הדין, "לבני הזוג יש כלבים מזה כ-20 שנים, כבר מתחילת הנישואין. אחרי שהכלב הקודם נפטר, הם רכשו את לואי, כלב חדש, גזעי, במחיר של 8,000 שקלים".

זמן מה לאחר מכן התחילו בני הזוג בתהליכי גירושין, וכמו תיקים רבים אחרים, גם התיק הזה הפך לסכסוך שבו נדרשו הצדדים לסעד מבתי משפט ובתי הדין הרבניים, ושם החל ויכוח סביב גורלו של לואי. האישה פנתה לבית הדין הרבני בפתח תקווה והתלוננה שהכלב הגזעי שלה ושל בעלה הוא מבחינתה מטרד של ממש, ולכן, עוד בטרם עזב הבעל את הבית, הורה בית הדין על הגבר, "להוציא לאלתר את הכלב מהבית – המהווה מטרד למבקשת". המשמעות היא שלואי לא יוכל להישאר בבית וייזרק לרחוב, בעוד הגבר עדיין מתגורר בו יחד עם האישה.

עו"ד שני סבור שהצו קשור לגישה המחמירה של בית הדין הרבני בפתח תקווה. "בבית דין בתל אביב זה לא היה קורה. שם אולי היו מציעים שהבעל ייקח את הכלב אחרי שהם יפרידו מגורים. בני הזוג גרים ביחד, כך שהמשמעות של ההוראה 'להוציא לאלתר את הכלב מהבית' היא פשוט לזרוק אותו לרחוב. טענתי את כל הטענות של נושא צער בעלי חיים ביהדות, הזכרתי גם את זה שיש חובה לתת אוכל לבהמה לפני שאנחנו אוכלים בעצמנו. זה לא עזר". בבתי המשפט האזרחיים, אגב, תחום זכויות בעלי החיים מפותח למדי, והשופטים שרואים בחיות המחמד חלק מהמשפחה, מחלקים את המשמורות עליהם בין בני הזוג.

יכול להיות שהצו קשור לכך שלדיינים לרוב אין כלב בבית?

"זה חד משמעית רק בגלל זה, וזו בדיוק הטעות. לרוב הדיינים הם בעלי שאר רוח ויודעים איך לצאת באלגנטיות מפינות כאלו. הם מבינים ויודעים איך להתאים את הפסיקה שלהם למשפחה הספציפית. הם יודעים שהחלטה מוטעית תביא עליהם קיתונות של ביקורת".

עו"ד שני מבטיח להגיע גם לבית הדין הרבני הגדול עם עתירה בעניינו של לואי, ואפילו לבג"צ אם צריך, ובינתיים לואי, הכלב מושא המחלוקת, ימשיך לחכות להכרעה הסופית בגורלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו