"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההסתה מוכיחה: צריך להגביר את האכיפה בהפגנות

בדמוקרטיה אכן מותר להפגין – כל עוד עומדים בנהלים • וכשהחוק מופר, תפקידה של המשטרה הוא לאכוף אותו בכל הכוח שעומד לרשותה • בארה"ב ובאירופה הפגנות כמו שהתרחשו אתמול בת"א היו נגמרות מהר יותר ואחרת • דעה

,עודכן
ההפגנה אמש בי-ם // צילום: אורן בן חקון // ההפגנה אמש בי-ם

עמיתי אריאל כהנא, חבר בתא הכתבים המדיניים, הטיב לתאר אתמול בצאת החג בציוץ בטוויטר את המצב לאשורו. וכך כתב: "עובר על הפיד ומבין שהשמאל נכנס הערב לעמדת הקוזק הנגזל. גם יוצא לרחובות בהמוניו, בניגוד למטרות הסגר, וגם מתלונן שהמשטרה מענישה אותו. רבותיי, יש מגיפה בישראל. שבו בבתים שבועיים, תנו למספרים לרדת, אח"כ תמלאו את הרחובות כאוות נפשכם".

צילום: נועם (דבול) דביר, אבי כהן , שמעון יעיש

תל אביב וירושלים כבר ידעו הפגנות סוערות יותרמאלו שנראו אתמולבהבדל אחד. אז, אלו היו הפגנות מגזריות וכלל הציבור לא נדרש לגלות רעות במלחמה בנגיף שמידי יום גובה קורבנות בנפש. הפגנות יוצאי העדה האתיופית פוזרו על ידי המשטרה באמצעים קשים יותר מכמה פרשים על סוסים, כמו רימוני הלם ומכת״זיות, החרדים והערבים פוזרו באמצעות בואש, נשק אל הרג המפיץ ריח נורא.

אלו שמכנים כיום את המשטרה ״גסטאפו״, מחאו אז כפיים לשוטרים. רק באוגוסט השנה כ-1,000 מפגינים צעדו ברחובות תל אביב ללא אישור מהמשטרה במחאה נגד ראש הממשלה, והודו לשוטרים שלא ניסו לפזרם משום שבדמוקרטיה הכל מותר במסגרת החוק. וכשהחוק מופר, תפקידה של משטרה, כל משטרה, תחת כל שר עם מפכ"ל או בלי - הוא לאכוף אותו, ולשם כך מותר לה להפעיל כוח סביר על מי שחשוד בהפרתו.

בארצות הברית ובאירופה הפגנות כמו שהתרחשו אתמול בתל אביב היו נגמרות מהר יותר ואחרת. רק במאי השנה נעצר בשידור חי צוות של CNNשסיקר התפרעויות בעיר מיניאפוליס, שפרצו בעקבות מותו של ג׳ורג פלויד בידי שוטר. בישראל לעומת זאת, דו״ח שנרשם לעיתונאי גורר בעקבותיו קריאות להקמת ועדת חקירה.

בארה"ב זה היה נגמר אחרת. המהומות על רקע מותו של ג'ורג' פלויד // צילום: GETTY IMAGES
בארה"ב זה היה נגמר אחרת. המהומות על רקע מותו של ג'ורג' פלויד // צילום: GETTY IMAGES

המשטרה לא חפה מטעויות ושוטרים טועים, אבל מכאן ועד לחבוט בה ולכנותה בכינויי גנאי המרחק רב. למצער הוא שלמכונת ההסתה נגד המשטרה שותפים כיום גם פוליטיקאים ובכירים לשעבר ששרתו בארגון, שחלקם עזבו אותו בבושת פנים.

ניצב בדימוס אליק רון צוטט כמי שאומר "כמו שהשר רוצה למצוא חן בעיני הקיסר, המפקדים למטה רוצים למצוא חן בעיני השר". זה אותו ניצב שפיקד על המחוז הצפוני של המשטרה בעת אירועי אוקטובר 2,000, והואשם בין היתר על ידי ועדת אור במתן הוראה לירי צלפים מיותר ובכישלון מוחלט בשליטה על הכוחות.

ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן יסגור בדצמבר שלוש שנים בתפקיד. כהן הוא דוגמה טובה לכך שהמשטרה אינה פוליטית. לפני כחודשיים לא היסס להתעמת עם השר לביטחון פנים במהלך פגישה שעסקה בהכלת ההפגנות מול בית ראש הממשלה בבלפור, ובדרישת השר לאתגר את בג״ץ נוכח עתירות שהגישו תושבים המתגוררים בסמוך למעון. כהן קטע אז את דבריו של אוחנה ביודעו שהדבר עלול להכניס אותו להתנגשות עם השר, ולמנוע ממנו את קבלת תפקיד המפכ"ל. אלא שאז - בניגוד להיום - כשזה שרת את המטרה, היו מי שמחאו לו כפיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר