מרענן כתמיד

אז הפעם שום חבר מזקני צפת לא נמצא שם לידו על הבמה. ארבעה נגנים מקצוענים, שהיו יכולים באותה מידה ללוות את עברי לידר או את ישי לוי, פותחים את מופע ההשקה לאלבום הסולו החדש והשלישי של מאור כהן. בשירים הראשונים כמעט נדמה שאחרי שנים של שעבוד לטלוויזיה כהן איבד את זה, אבל אז נזכרים מי הוא הכהן הגדול ומהו האפקט של מאור הפנים - מעברים קיצוניים בין סגנונות מוסיקליים תמיד היו הקטע שלו, והשיר השישי במופע, "שקט שקט בייבי", הוא הרגע שבו כהן שוב מוכיח כי הוא אמן פוסט־מודרני השולט בווירטואוזיות ברזי תרבות הפופ.

מי שטען בעבר שכהן הוא לא זמר, מתמודד היום עם יוצר שלמד להגיש את שיריו באופן הכי משכנע שיכול להיות. לאורך כל המופע כהן מתעתע ומשעשע בו בזמן, ולכן הוא מייצג אנומליה ברוק הישראלי - טעות לתפוס אותו כליצן־בדרן שכולו ציטוטים מציטוטים שונים, אבל עבור קשי ההבנה קיימת בלדה מרגשת דוגמת "החוזר", שאותה הוא מבצע בהדרן.

זאת ועוד, כהן מעלה לבמה את דני סנדרסון למבחר שירים, ואז חותך למחרוזת שירי זקני צפת מוקדמים, מציג שיר חדש כגון "אל תתחתנו, בנות", שמילותיו תורגמו משיר של בוריס ויאן, ואחר כך מבצע את "הכל יכול" המזרחי של הבליינים. יחי השעטנז, מאור.

שום דבר, אפילו לא ממוצע הגיל של הקהל (מבוגר מאוד יחסית), לא יכול להפריע. הכהן עדיין מפתיע, תמיד מרענן.

מאור כהן, זאפה ת"א

ציון: 9.5