הצעד של בחריין - נועז לא פחות מזה של איחוד האמירויות

מלך בחריין, חמד בן עיסא לבית חליפה, לא חולל הפתעה כשהחליט ללכת בעקבות איחוד האמירויות, להציף אל פני השטח את הקשרים החשאיים עם ישראל הנמשכים על פני שנים -ולכונן קשרים דיפלומטייםעם טיסות ישירות בין ישראל למנאמה.

ובכל זאת, מדובר במהלך אמיץ מצידו של השליט הבחרייני, נועז לא פחות ואולי אף יותר מזה שנקט בחודש שעבר שליט האמירויות, שפרץ את הדרך בתחום הנורמליזציה עם ישראל. הסיבה לכך היא שבחריין, מדינת האיים הזעירה, חשופה עוד יותר ממדינת האמירויות לאיום על ביטחונה הלאומי מצד איראן. לטהרן היו בעבר תביעות טריטוריאליות לגבי בחריין, והעובדה שיותר מ-70% ממיליון וקצת מתושבי המדינה הזו הם שיעים, הנשלטים בידי מיעוט סוני, מקלה על משמרות המהפכה לנסות להקים בה תאי טרור שיפעלו נגד המשטר.

בתחילת הטלטלה בעולם הערבי עודדה טהרן פעילים שיעים בבחריין לצאת בהפגנות ענק נגד המשטר, ואלו דוכאו רק בעזרתם של כוחות צבא שהחישו הסעודים אל הממלכה. במאמציהם להתגונן מפני האיום האיראני, הבחריינים נשענים על תמיכתה של סעודיה, גם על נוכחות המטה של הצי החמישי האמריקני בשטחם, וכעת גם על הברית המתהדקת עם ישראל, שאין ספק כי זכתה לברכתה השקטה של ריאד. איראן גינתה אתמול בחריפות את המהלך של המלך הבחרייני, אבל אין שום ביטחון שתסתפק בכך.

יש חשיבות רבה לברית הפומבית בין בחריין לישראל, ולא רק מן ההיבטים הביטחוניים. בחריין היא מדינה קטנה מאוד, אבל היא מדינה של כלכלה חופשית, שאינה נסמכת רק על נפט. המשק הבחרייני צומח במהירות הרבה ביותר בעולם הערבי ופותח אפשרויות רבות לקשרי מסחר ענפים בין שתי המדינות. גם בתחומים חברתיים, כמו למשל מעמד האישה, בחריין מקדימה מדינות ערביות רבות, ובתחום התרבות, לדוגמה, יש בה יותר הוצאות ספרים מאשר בכל מדינה ערבית אחרת.

מעבר לכך, בחריין, כמו שכנתה איחוד האמירויות, מציגה מודל מופתי של מתינות דתית, כמשקל נגד לאסלאם הפוליטי הרדיקלי שמובילות איראן, טורקיה וגם קטאר. מוחמד בן זאיד, השליט בפועל של מדינת האמירויות, מתכנן בעקבות "הסכם אברהם" עם ישראל, להקים מתחם שבו ישכנו זה לצד זה מסגד, בית כנסת וכנסייה כביטוי לשוויון ואחווה בין הדתות. ואילו שליט בחריין, שמינה בעבר עורכת דין יהודייה, הודא עזרא נוני, לשמש שגרירת ארצו בוושינגטון, דואג לייצוג קבוע בפרלמנט לקהילה היהודית הקטנה, שפעם מנתה אלפים וכעת מונה פחות מ-40 איש.

כמה אירוניה יש בכך שבשעה שהמפרציות מקדשות כחלק מהנורמליזציה עם ישראל, גם את ערך השוויון בין כל הדתות - דווקאהרשות הפלשתיניתרומזת כי לא תאפשר למוסלמים שיגיעו לישראל דרך נתב"ג להתפלל במסגד אל-אקצא. התהפכו היוצרות: ישראל, שהואשמה לא אחת כמי שפוגעת בחופש הפולחן של המוסלמים על הר הבית, פותחת את שעריה בפני כל המתפללים שיגיעו מהמפרץ - ודווקא הרשות היא זו שמאיימת להגביל.