"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח: "פירוק הרש"פ לא יעלה לישראל ביוקר"

כך עולה מניתוח תנועת "הביטחוניסטים" • תא"ל (מיל') אביבי: "נדרשים להכין חלופות ולהתכונן לאופציה של התפרקות הרשות, ולדעת שיש אלטרנטיבות טובות"

,עודכן
הנהגת הרשות הפלשתינית, צילום: אי.אף.פי

ישראל לא צריכה להיבהל מהאפשרות שהרשות הפלשתינית תחדל לתפקד, והעלויות הכלכליות של התפתחות כזו אינן כה גבוהות. זו המסקנה מניתוח שהוגש בימים האחרונים לראש הממשלה נתניהו, לבקשתו. המסמך הוגש על ידי תנועת הביטחוניסטים בעקבות פגישה שקיים עם ראשיה לפני כחודשיים.

את המסמך חיבר תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, וחתומים עליו בין השאר האלופים גרשון כהן ויצחק (ג'רי) גרשון. הוא נכתב כאשר האפשרות להחלת הריבונות ביו"ש עוד היתה על הפרק, ובעקבות איומי הרש"פ לפרק את עצמה אם ישראל אכן תספח את השטח.

על פי הניתוח של קופרווסר, "האפשרות המועדפת עבור ישראל היא המשך קיום רשות פלשתינית מתפקדת". עם זאת, גם אם הרשות תתפרק באופן חלקי או מלא, אזי "החלופות השונות אינן פחות טובות בהרבה", כלשון המסמך.

יוסי קופרווסר מציג חמישה תרחישים שונים להתפרקות של הרשות הפלשתינית: הפסקת פעילות מוחלטת של הרש"פ, הפסקת פעילות זמנית, העברת ההנהגה לשליטה מקומית, מאבק ירושה אחרי ירידת אבו מאזן והשתלטות חמאס. הוא מעריך כי ההיתכנות של התרחישים האלה נמוכה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

 שוטרים פלשתינים בחברון // צילום: אי.פי.אי
שוטרים פלשתינים בחברון // צילום: אי.פי.אי

האפשרות הסבירה ביותר היא שגם אם יוכרז על הפסקת פעילות, "סביר שלאחר תקופה לא ארוכה שבמהלכה הרשות לא תתפקד, יופעלו עליה לחצים מבית ומחוץ, הן מאירופה ומהדמוקרטים בארה"ב והן מצד מדינות ערב הפרגמטיות, לחדש את פעילותה".

על פי החישובים של קופרווסר, העלות הכלכלית של קריסת הרשות הפלשתינית לא תהיה גבוהה כפי שחוזים גורמים בשמאל. "בניגוד לטענות הנשמעות לעיתים תכופות, ההוצאות הכספיות הישירות הנדרשות לצורך השליטה האזרחית אינן משמעותיות". בין השאר, הוא מסביר כי מתוך תקציב של 16.5 מיליארד שקלים, ישראל לא תצטרך לשלם את משכורות המחבלים (3.1 מיליון) ותוכל לממן את מרבית ההוצאה האחרת מכספי המסים שהיא גובה עבור הפלשתינים.

עם זאת, גם להערכתו, המאמץ הביטחוני במקרה של קריסה ברש"פ יהיה גדול ויכלול הוצאות כלכליות כבדות. אף על פי כן, קופרווסר יוצא חוצץ נגד מה שהוא מגדיר "חולשה ישראלית, שנגזרת מההתמכרות לקיומה של רשות פלשתינית מתפקדת. נראה כי גורמים מסוימים במערכת הביטחון מעצימים זה שנים תחושה זו בפני מקבלי ההחלטות בישראל".

תא"ל (מיל') אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, שחתם על המסמך, אמר ל"ישראל היום" כי "ישראל נדרשת להכין חלופות ולהתכונן לאפשרות של התפרקות הרשות, ולדעת שיש בהכרח גם אלטרנטיבות טובות יותר, וזאת מבלי לפגוע באינטרס הישראלי שלא לשלוט בפלשתינים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר