המטרה של נתניהו: פסקת התגברות שתמנע את פסילתו

מדהימים ככל שיהיוהגילויים על מה שמתחוללבחדרים הסגורים במשטרה ובפרקליטות, שיתוף הפעולה הפסול, הטיוח והאינטרסים הזרים שמתערבבים בהחלטות מקצועיות, זה לא באמת מפתיע את מי שעוקב מקרוב אחר מערכות אלו. הם ודאי לא הפתיעו את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

המתקפות האחרונות שלו נגד "מערכת אכיפת החוק" כלל לא משמשות כקו הגנה במשפטו, ששלב הדיונים בו יתחיל בחודש ינואר. הם גם לא נועדו לאוזניהם של חברי הליכוד ואנשי הבייס, שזועמים על המשטרה, על הפרקליטות, על היועמ"ש ומה שביניהם כבר זמן רב. במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו מכוון את חציו לעבר מטרה אחרת לגמרי – שלישיית הצמרת של כחול לבן: ראש הממשלה החליפי ושר הביטחוןבני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי ושר המשפטים אבי ניסנקורן.

כי מאחורי הקלעים, תחת מעטה הקורונה, משפט נתניהו וההפגנות בבלפור, מתנהל הקרב האמיתי שיכריע את גורלה של המערכת הפוליטית כולה – הקרב על פסקת ההתגברות בנושא ראש הממשלה החליפי.

נראה שנתניהו מתחיל להשלים עם העובדה שלמרות תמרוני ההתחמקות שלו, הרוטציה עם גנץ קרובה מתמיד. כל עוד המצב הכלכלי ימשיך להיות בכי רע, הקורונה תתגבר ושלב העדויות במשפטו יעשה שמות בקמפיין הבחירות של הליכוד, נתניהו לא יוכל לממש את תחנת היציאה שכרה לעצמו בדצמבר, מה שאומר כי העברת התקציב והמסלול הישיר לרוטציה לראשות הממשלה בו הוא יורד מכס השלטון והופך לראש הממשלה החליפי אכן תתממש.

העניין שעליו הוא לא יסכים לוותר בשום אופן היא האפשרות שבג"ץ יפסול אותו מלכהן בתפקיד ויודיע שלמרות החוק שעבר בנושא, מעמדו קרוב יותר לזה של שר, שחייב להתפטר עם הגשת כתב אישום נגדו, מאשר של ראש הממשלה. הדרישה שהניח נתניהו לפתחו של גנץ אולטימטיבית וחד משמעית: בלי התגברות מפני בג"ץ בנושא, לא תהיה רוטציה. גנץ, כך נראה, נוטה להסכים. הפתח הצר שלו ללשכת ראש הממשלה הופך פתאום רחב מעט יותר. אלא שניסנקורן ומי שהתגלה כמושך בחוטיו לא פעם, גבי אשכנזי, מסרבים בכל תוקף.

"ציר מנדלבליט", מכונים השניים. גם כאשר האמת צועקת לשמיים, והעוולות של מערכת המשפט נחשפות לעין כל במלוא כיעורן, ממשיך ניסנקורן, בגיבוי והכוונת אשכנזי, לעמוד כחומה בצורה ולגונן על היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צמרת הפרקליטות וחבריהם השופטים, הופך אותם לחסינים מביקורת, מה שמגביר את הסיאוב ובמקביל את הפגיעה המתמשכת של אמון הציבור. אבל כך מנדלבליט דורש, וזה מה שהוא מקבל. כפרקליט צבאי ראשי, עבד מנדלבליט עבור הרמטכ"ל אשכנזי. עכשיו השר אשכנזי משיב ליועמ"ש מנדלבליט כגמולו. על מה מדברים השניים בימים אלה בשיחות פרטיות, אין מי שיודע. אבל על מה דיברו בשיחות פרטיות בימים ההם? כעת כבר כולם יודעים.

ספק רב אם המתקפות של נתניהו נגד צמרת הפרקליטות יביאו לריכוך בעמדתם של ניסנקורן ואשכנזי. הרי לא הגנה על מערכת המשפט בראש מעיניהם, אלא ריצויו של מנדלבליט. אפילו שכר נאה בצדה: רק השבוע קבעה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר כי ניסנקורן יכול לעסוק בענייני ההסתדרות שעמד בראשה אך לא מזמן, ללא חשש שיש בכך ניגוד עניינים.

אבל את נתניהו זה לא מעניין. מצדו, גנץ צריך לגלות מנהיגות ולעמוד בפרץ אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה בנובמבר הבא. אם לא – זה לא יקרה. לא עכשיו, וכנראה שלעולם לא.



הטור המלא יפורסם ביום שישי במוסף "ישראל השבוע"