"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקדים: אחד המנהגים הבולטים בראש השנה יבוטל בשל הקורונה

הרב הראשי דוד לאו הורה לא לבצע את מנהג התשליך ליד מקורות מים • מנייני חצרות ייערכו "בהצללה מוחלטת ותוך מתן אפשרות לשתיה"

,עודכן
מנהג תשליך על חוף הים בשנה שעברה // צילום: הרצי שפירא // מנהג התשליך

אחד מהמנהגים המוכרים ביותרבראש השנההוא מנהג התשליך, במסגרתו נוהגים שומרי המסורת להגיע למקורות מים – מעיין, ים או מקווה כלים, ומבצעים "השלכה" של החטאים למים. אולם השנה, באופן תקדימי בשל הקורונה, הורה הרב הראשי דוד לאו להימנע מביצוע המנהג ליד מים על מנת למנוע התקהלויות.

"אמירת תשליך אינה צריכה להיאמר דווקא על מים, ולכן אין להתאסף ליד מקורות מים", קבע הרב הראשי במסמך הלכות לראש השנה. "ניתן לומר גם בריחוק מקום, וזאת על מנת להימנע מהתקהלויות".

הרב לאו קרא לגבאים להיערך כבר כעת לימים הנוראים ולערוך רישום של המתפללים, כדי לשמור על כללי המרחק. במקרה שיש מתפללים רבים יש לפצלם למספר מניינים ולדאוג לראש למקומות תפילה. "חלוקת המניינים תיעשה בשום שכל על מנת לא לפגוע בחלק מציבור המתפללים", כתב.

במקרה שהתפילה נערכת בתוך בתי הכנסת, ציין הרב לאו, עדיף להכין מפרידים בתוך המתחם על מנת לחצוץ בין קבוצות של עשרה מתפללים, וכן "בכל מקומות התפילה יוקצו מקומות לנשים שמעוניינות להתפלל עם הציבור". התפילות במרחב הפתוח, ציין, ייערכו בהצללה מוחלטת ותוך מתן אפשרות לציבור לשתיה.

בכל הנוגע לקיצור התפילות, הורה הרב לאו, "ניתן לקצר בכך שיורידו את הפיוטים שרבים כבר בין כה וכה לא נוהגים לאמרם. הדבר ייקבע על ידי רבני בתי הכנסת והדבר תלוי במנהג של כל בית כנסת ועדה". את התפילות יש להתחיל בשעות המוקדמות של הבוקר ולסיים בזמן שנקבע. "תפילות שנערכות במרחב הפתוח נכון לערוך קידוש, לטעום ולשתות לפני תקיעת שופר".

תקיעת השופר, הוסיף הרב לאו, צריכה להיעשות בריחוק ממקריא התקיעות ומשאר הציבור על מנת למנוע הפצת רוק והדבקת מתפללים. "אין להעביר את השופר מאחד לשני אלא אם כן הוא עבר הליך סטירליזציה". בנוסף הדגיש: "אין כל סיבה להימנע מלהשלים למאה תקיעות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר