הסיפור העיקרי בהסכם עם האמירויות הוא השלום, אך לא רק

כותרת הגגלטיסה ההיסטוריתהיום למפרץ היא שלום. אבל ההרכב האמריקני בטיסה לאיחוד האמירויות מלמד שהסיפור העיקרי של המגעים בין ישראל, האמריקנים ואיחוד האמירויות זה החשש למרוץ חימוש מחודש במזרח התיכון.

העובדה שמועצת הביטחון לא איפשרה לארצות הברית להאריך את אמברגו הנשק על איראן מעוררת חשש כבד, שרוסיה וסין ישדרגו את הנשק האיראני ושל בעלות בריתה כולל כמובןארגוני הטרורבנשק חדיש. במשלחת האמריקנית בולטים היועץ לביטחון לאומי רוברט אובריין והממונה על הנושא האיראני בממשל, בריאן הוק.

הוק הוא זה שאמר לפני כמה ימים, כי העובדה שהאמברגו על איראן יפוג באוקטובר הקרוב יוצרת את התנאים למירוץ חימוש שיגביר את סכנות המלחמה. גם ח"כ צביקה האוזר יו"ר ועדת חוץ וביטחון דיבר בראיון לישראל היום על החמרת האתגר הביטחוני.הוא גם זה שאמר ששמע את החשש ממירוץ חימוש אזורי פעם אחר פעם ממנהיגי נסיכויות המפרץ כמו גם ממנהיגי ישראל.מצפון מאיימת תורכיה. היא הפכה את אגן הים התיכון המזרחי למוקד מתיחות על סף פיצוץ עם יוון.

כך שהחברה הישראלית צריכה להתרגל, ש"השלום" כבר איבד את משמעותו ההיסטורית הישנה. הישראלים עוד חיים בתודעה של קום המדינה ומלחמת ששת הימים תוך כמיהה לסיום הסכסוךהישראלי-ערבי.אבל כנראה ששכחו להודיע לציבור: הסכסוך הישראלי-ערבי למעשה הסתיים. האקט הסמלי של סיומו הוא הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות והטיסה המסחרית למפרץ מעל ערב הסעודית.

זאת כמובן בשורה. אבל המאבק לתחזוק ביטחון ישראל נותר כבעבר, בהבדל אחד: היום בעלות הברית של ישראל כנגד איראן, חיזבאללה, חמאס ותורכיה אלו מדינות ערב "המתונות"הפרו אמריקניות. אין ספק שהפלשתינים משמשים כקלף מסכסך בידי האויבים הגדולים – ואלו לא מדינות ערב. מדינות המפרץ וישראל מתלכדות גם מחשש לעלייתו של ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי, לשלטון בארצות הברית.

צירי ההיערכות חוצים בתוך המדינות. הדמוקרטים מעדיפיםמדיניות רכהכלפי איראן והעברת מרכז הכובד חזרה לפלשתינים תוך התנכרות לישראל. בתוך ישראל חלק מהממסד הביטחוני נמצא באותו צד, לו יש מפלגות בדמות 'יש עתיד' ו'כחול לבן'.

האמריקנים ינסו להפעיל את סעיף החזרה האוטומטית של הסנקציות על איראן, המובנה בתוך הסכם הגרעין. זה נתיב עוקף שבאמצעותו אפשר להבטיח את חידוש אמברגו הנשק על איראן אחרי אוקטובר. אבל העובדה שמדינות אירופה החשובות, גרמניה, צרפת ובריטניה אינן הולכות בנושא איראן יד ביד עם ארצות הברית מאפשרת לרעים לתמרן בין הכוחות השונים.