חוק השבות הוא הבסיס המהותי ביותר המבטא את זהותה היהודית של המדינה - שערי מדינת ישראל פתוחים בפני כל יהודי.
זו גם הדרך בה כתובה התורה: ברית האומה והארץ של אברהם אבינו היא הברית הראשונה. ואף בדורנו, היה הרב צבי יהודה זצ״ל מדגיש כי ״אשר בחר בנו מכל העמים״, ומתוך כך ״נתן לנו את תורתו״.
בשל היותו חוק מדינה – הוא מחייב הגדרה של ״יהודי״, ולצער רבים רבים הגדרת המדינה אינה חופפת את ההגדרה ההלכתית. יש בכך גם צדדים הומניטריים, והחוק אפשר לא לקרוע משפחות, להזמין לתהליך גיור מאיר פנים בארץ, ולקיים את הקשר העמוק עם אחינו ביהדות התפוצות.
ברם, הלכנו רחוק מידי. הצלחתה הגדולה של המדינה, בחסדי שמיים, הביא לכך ש"סעיף הנכד" נוצל להשגת אזרחות ישראלית על ידי מי שאינו רוצה כלל להיות חלק מהאומה הישראלית בארצה.
חובה לסגור את הפרצה הזו. זה אפשרי בלי לפגוע לא באלה שהגיעו לכאן מכוחו, והם חלק מאזרחי מדינת ישראל, ולא בצדדים האנושיים. ועל ידי כך, להמשיך להיות מדינתו של העם היהודי. היחידה בעולם הממשיכה את המסע הגדול שהחל בו אברהם אבינו ע״ה.
המאמר הוא חלק מפרויקט בית מדרש "זיקים" – דברי תורה קצרים ואקטואליים של הרב יובל שרלו בוואטסאפ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
