"הבלונים לא ינצחו אותנו"
בתקופה האחרונה הצטרפו לכבאים גם חיילי צה"ל, אנשי קק"ל ופקחי רשות הטבע והגנים • "אנו נותנים מענה בזמן אפסי"
טרור בלוני התבערה חזר בשלושת השבועות האחרונים לאזור עוטף עזה במלוא עוזו, עם לא פחות מכ־500 שריפות - יותר מ־30 מהן אתמול.
אל המלחמה היומיומית של הכבאים בשריפות מצטרפים כעת חיילי צה"ל, אנשי קק"ל ופקחי רשות הטבע והגנים. עזרא ששון, מנהל מרחב הנגב הצפוני ברשות הטבע והגנים, לא שוכח להביט על הבזים בין שריפה לשריפה וחושב בקול: "תראה מה זה, בסוף לא יהיה לבזים מה לאכול".
בבוקר אתמול, כמו בכל אחד בשבועות האחרונים, נאלצו פקחי רשות הטבע והגנים להגן על הטבע במרדף בלתי פוסק אחר שריפות כאשר המטרה אחת: להגיע אליהן כמה שיותר מהר, על מנת לצמצם את הנזק מהשריפה.
"אם אתה מגיע מהר אתה יכול לכבות גם עם דלי מים או מפוח. לי יש מפוח, ובצמחייה כזאת, אם זה לא עצים, מפוח הוא מספיק", אומר ששון כשאנחנו בדרך לשטח הכינוס של הכוחות סמוך לבארי.
"יש לנו המון כוחות, בארי, מכבי אש, צבא, קק"ל והרבש"צים", מציין ששון, "כל הקבוצות האלה מפוזרות בשטח ומנוהלות על ידי מערכת קשר אחת, ווטסאפ אחד. בגדול אני יכול להגיד שהבלונים לא ינצחו אותנו. נכון, עושים מזה טררם, אבל בסוף המענה שלנו הוא פיקס. 30 שריפות ביום ואתה נותן מענה בכלום זמן".
"זה עושה עצוב"
הבעיה היא משך הזמן הארוך של הסבב הזה. כבר שלושה שבועות, וכל האזור שבחודש מארס כונה "דרום אדום", היום הוא "דרום שחור". סימני השריפות, כאשר אנו נוסעים באזור יער בארי ומחכים לקריאה על השריפה, צובטים בלב. "זה פשוט עושה עצוב, זאת שמורת טבע יפהפייה ועכשיו מ'כולה בלון' תראה איך היא נראית", אומר ששון שמקווה שהיום יהיה קצת יותר שקט.
הם שמעו כי המתווך הקטארי מוחמד אל־עמאדי הגיע לעזה, ומקווים שזה יפחית את קצב הפרחת הבלונים. עם זאת, בתוך דקות הם התבדו כשקיבלו קריאה על שריפות ביער כיסופים וביער בארי.
עוד בנושא:
אשכול: בלוני נפץ אותרו ליד בתי מגורים
מיירטי בלוני הנפץ נחשפים: "הפלה בתוך שניות"
ששון יוצא למקום במהירות כאשר בטנדר, בניגוד למשאית הכיבוי הגדולה, הרבה יותר קל לו לנוע בשטחים האלה. בדרך הוא עובר על פני שריפה, וכשהוא רואה שהרבש"צ המקומי מטפל בה - הוא ממשיך הלאה לשריפה ביער כיסופים, שם הוא במיומנות מפעיל את המפוח. וכך, בתוך דקות מעטות, הוא עוצר את האש ואנחנו חוזרים לכיוון בארי.
בדרך לעוד שריפה, אנחנו מבחינים בארבעה צבאים ארץ־ישראליים בשטח. הם עוד מחזיקים מעמד, אבל הצבים הרבה פחות. "כל חיות הבר כמו הצבים, השריפות הללו פשוט מכלות אותם", אומר ששון. עם זאת, כשאני שואל אותו אם עדיף להיכנס לעזה בשביל זה, הוא משיב בנחרצות: "אני מעדיף לכבות שריפות ושלא ייכנסו לעזה וייפגעו חיילים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו