סודאן: מעורף לוגיסטי של הטרור לשותפה

בשונה מהשלום עם איחוד האמירויות, ליחסים עם סודאן יש גם משמעות היסטורית במסגרת יחסי האיבה ההיסטוריים של העולם הערבי כלפי ישראל.

לא זו בלבד שהיא היתה מזוהה עם ועידת חרטום הסמלית, שהכריזה ב־1 בספטמבר 1967: "לא שלום עם ישראל, לא הכרה בה, לא משא ומתן" - עד לא מכבר היא שימשה עורף לוגיסטי לארגוני הטרור של המזרח התיכון. חיזבאללה, ארגונים אלג'יראיים, חמאס, אש"ף וגם אל־קאעידה קיבלו בסודאן מחנות אימונים. שם היו מאגרי אספקת נשק.

מבחינתנו, הדברים אמורים בעיקר בחמאס. סודאן היתה בעלת ברית של איראן. זו שלחה לנמל פורט סודאן שלחופי ים סוף ספינות קרב ואוניות משא. צירי אספקת הנשק מאיראן לחמאס יצאו מסודאן דרך מצרים לסיני, ומצאו לבסוף את יעדם בעזה. עד כאן בקשר לנפלאות השלום עם מצרים, שבמסגרתו מסרה ישראל את חצי האי סיני, את משאבי הנפט ואוצרות הטבע, וכמובן עקרה תמורתו את כל היישובים, כולל כמובן את האחיזה בשארם א־שייח'.

סודאן התנתקה מהברית שלה עם איראן בעקבות המלחמה בתימן. היחסים איתה, שעוד לא הבשילו ככל הנראה לשלום מלא, מהווים מהפך ברמה האסטרטגית האזורית. המזרח התיכון עובר מה שפרשנים מכנים "בלקניזציה מואצת". מדינות מתפרקות ומעצמות מאיימות שולחות זרועות לכל עבר. בדרך כלל, מספיק היה לציין שסודאן עברה לצד של ערב הסעודית במאבק המזרח־תיכוני נגד איראן. אבל המצב חמור, ואיראן היא לגמרי לא כל הסיפור. ים סוף אכן הופך לים אדום. המאבק האסטרטגי עליו לוהט.

עוד באותו נושא

•בכיר אמריקני: "סודאן תכריז על הסכם שלום עם ישראל בתוך כמה שבועות"

• ראש המל"ל ייצא לאיחוד האמירויות בראש משלחת לקידום הנורמליזציה

• פומפאו בחרטום: "קיימנו דיון בהעמקת הקשרים בין ישראל לסודאן"

• המפרץ הגדול: פומפאו מתכנן ועידת שלום אזורית בשבועות הקרובים

שליטה בצד הסודאני של הים משפרת את מצבן של ישראל וארצות הברית. בוחשות באזור גם סין וטורקיה, שראש המוסד צוטט במקורות חוץ כמי שרואה בה איום ביטחוני בטווח הארוך יותר מאיראן, ואשר העוצמה שלה, כהגדרתו, שבירה. סודאן היוותה חבל ארץ למעבר נשק דרכה ללוב, ששם מושקעת טורקיה יותר ויותר. בהקשר הזה חשוב להזכיר, שפריצת הדרך הראשונה בין המדינות המוסלמיות היתה בצ'אד, השכנה לסודאן, ונמצאת בעורפה של לוב.

כל המערכה הזאת נגד אימפריאליזם של טרור והתפשטות מאיימת מצד סין, מקבלת מענה בחבירה של הציר הערבי עם ישראל ובגיבוי של ארצות הברית. אבל מנגד, אירופה לוקה במחלה ההיסטורית שלה: "הפייסנות". צרפת, גרמניה וכל השאר סירבו לחבור לארצות הברית במאמץ לחידוש אמברגו הנשק על איראן.

עלייתו האפשרית של נשיא חדש בארה"ב, ג'ו ביידן, עלולה להחליש את העמידה של המזרח התיכון נגד התוקפנות הטורקית, האיראנית, הרוסית והאיום הזוחל של הסינים. כמו בעבר, הפגנות של ידידות כלפי ישראל נועדו בין השאר כדי להרוויח את הקשר האמריקני. נראה שלסודאן, שבמשך דורות ניהלה תעמולת שטנה נגד ישראל בקרב תושביה, עוד קצת קשה להגיע לרף העליון של יחסי נורמליזציה עם המדינה היהודית.