למעלה מחצי מיליון ישראלים שהו בבידוד מתחילת משבר הקורונה

משרד הבריאות חשף היום (שלישי) בוועדת הקורונה נתונים הנוגעים לבידוד אליו נאלצו רבים להיכנס מאז פרצה הקורונה. כיום ישנים כ-58 אלף מבודדים, 17,000 מתוכם נכנסו לבידוד כתוצאה מחקירות אפידמיולוגיות והשאר באמצעות איכוני שב"כ או ביוזמתם לאחר חשיפה למסלול החולה המאומת. מתחילת משבר הקורונה, אי שם באמצע חודש מרץ, שהו בבידוד כ-583,000 ישראלים.

יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון(כולנו בליכוד) בירכה על הגידול במספר החוקרים האפידמולוגים. "הקורונה האירה באור-חדש את ההזנחה רבת-השנים במערך בריאות הציבור, ויש לברך על הגדלת מספר החוקרים –המחזקת מערך זה, ולעקוב כי הרחבה זו לא תהיה זמנית".

עוד בנושא:

רבנים ורופאים: לשקול סגירת בתי כנסת בשל הקורונה

רוצים להתפלל? תתחייבו לא לתבוע אם תחלו בקורונה

שוב: מתפללים - מחוץ לבית

יוזם הדיון, יעקב טסלר(יהדות התורה) הדגיש כי מהנתונים שפורסמו בשבוע שעבר עולה כי בישראל יש חוקר אפידמיולוגי אחד על 300,000 איש, לעומת חוקר אחד לכל 2,000 איש בממוצע במדינות המערב. מיעוט החוקרים גורם לעיכובים מתמשכים בחקירות האפידמיולוגיות ולקריסת המערך כולו. כתוצאה מהיעדר נתונים עדכניים, נכנסים אזרחים רבים לבידוד שלא לצורך ושכונות או ערים מוכרזים כאזורים מוגבלים. הוא ציין כי מספרי החולים שמפרסם משרד הבריאות הוא חולה-למספר האוכלוסייה, ולא לפי חולים למשקי-בית, ויש להקפיד גם על פרסום נתון זה.

לדברי ליאורה ולינסקי, אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור במשרד הבריאות, כ-900 חוקרים פועלים כיום, אך 50 התקנים שהוספו לאחיות האפידמיולוגיות הוגדרו במפורש – כזמניות. גויסו סטודנטים לרפואה דוברי שפות שונות – כחוקרים. 350 החוקרים שגויסו בחודש שעבר אינם עובדי המשרד, אלא המשרד רק משלם את שכרם. "חקירה נמשכת בין שעה למספר שעות, ובדרך כלל נפתחת חקירה כבר ביום קבלת התוצאה החיובית", הוסיפה ולינסקי. "4% מסרבים להשיב על שאלותינו, וכ2%-1% איננו מצליחים להשיג".

לדברי פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור:"נכנסנו למשבר הקורונה במספר-חסר אחיות בריאות הציבור, וכך גם השכר הנמוך שלהם. הגענו למשבר בתת-תקינה ובתת-שכר. מתחילת המשבר אמרנו שצריך לשפר את מערך בריאות הציבור, והשר והמנכל הנוכחיים אכן עשו זאת. יש להגדיל את כוח האדם המקצועי המוביל את החקירות המעמיקות, בדיקה יזומה ויסודית, שנדרשת לכך מומחיות. יש להכין תכנית לאומית כדי למשוך כח אדם איכותי לתחום זה. התקינה בתחום זה לא השתנתה כבר ארבעים שנה – והגיעה העת לשנות זאת".

בתוך כך, הודיע היום אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון על תחילת ההקמה של מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה. המתחם יוקם בבסיס פיקוד העורף ברמלה וישתרע על פני שטח של כתשעה דונמים ובנייתו צפויה להימשך מספר שבועות.

המתחם יכלול 5 מכלולים, בהם מאות עמדות עבודה שישמשו לחמ"לים, משרדים ומוקדים טלפוניים. מפקדת הקורונה תאויש 24/7 על ידי קצינים, חיילים ואזרחים, וכל חמ"ל יחובר ישירות למאגרי הנתונים של משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים.