"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שפה חיה: 9 מיליון דוברי עברית בעולם

כמחצית מהישראלים סבורים כי שליטה בעברית משפיעה על הסיכוי להתקבל לעבודה • אחד מכל שלושה: השליטה משפיעה מאוד על קשרים חברתיים

,עודכן
צילום: משה שי //

9 מיליון ישראלים דוברים ונושמים את השפה העברית ברחבי העולם. עבור יותר מ־1.6 מיליון ישראלים בני 20 ויותר העברית אינה שפת אם והם דוברים אותה ברמה שאינה "טובה מאוד".

למרבה הצער, אחד מכל ארבעה מהם נמנע מפנייה לשירותי ממשל לקבלת שירות בעקבות קשיים בעברית, וכמעט אחד מכל חמישה מהם (17%) מתקשה כשהוא נזקק לשירותים רפואיים.

כך עולה מלקט נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך הסקר החברתי שהיא ערכה בשנת 2011 בנושא קשיים בשפה העברית.

29% מעולי 1990 ואילך שאינם שולטים היטב בעברית, נמנעים מפנייה לשירותי ממשל בשל קשיים בשפה העברית. מדובר באומדן של כ־210 אלף בני אדם שנמנעים מפנייה לשירותיים ממשלתיים.

שיעור דומה נמצא בקרב ילידי בריה"מ, שנמנעים מקבלת שירותים אלו בשל קשיי שפה. עוד עולה מהסקר כי כמחצית מהאוכלוסייה הכללית סבורה כי ידיעת העברית "משפיעה מאוד" על הסיכויים להתקבל לעבודה. אולם כאשר מדובר על הסיכויים להתקדם בעבודה, 43% מהיהודים סבורים כי ידיעת עברית "משפיעה מאוד" לעומת 54% מהערבים. 38% מהיהודים ו־30% מהערבים סבורים כי היא "משפיעה".

בקרב מועסקים הפער אף גדל: 46% מהיהודים סבורים שידיעת עברית משפיעה על הסיכויים להתקדם בעבודה, לעומת 59% מהערבים הסבורים כך.

שליש מהאוכלוסייה בישראל סבור כי שליטה בעברית "משפיעה מאוד" על קשרים חברתיים ו־41% נוספים סבורים כי היא "משפיעה".

ומה דעתם של הישראלים על הצורך לשלוט בשפה הערבית? רוב האוכלוסייה, 68% אחוזים, סבורה כי "חשוב" או "חשוב ביותר" שבבתי הספר במגזר היהודי ילמדו ערבית בתור מקצוע חובה. 65% מהערבים סבורים כי מדובר במהלך "חשוב מאוד", ואילו באותה רמת חשיבות אפשר למנות 29% מהיהודים שנשאלו. כמו כן, מגלה כי 70% מהאוכלוסייה חושבים כי "חשוב" או "חשוב מאוד" שבשירותי הממשל יהיו כל הטפסים בעברית ובערבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר