טלי לאופר
מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות
שימשה סמנכ"לית בחברת שירותי הקרקע "לאופר תעופה". בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל ומנהיגות בחינוך
טלי לאופר, נכנסת לתפקיד מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות שבועיים לפני פרוץ משבר הקורונה. תיארת לעצמך שתיכנסי לכזו קלחת?
"לא תיארתי לעצמי. אדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק. כשנכנסתי לתפקיד אני זוכרת שכתבתי לעצמי רשימת מטרות ויעדים אסטרטגיים גדולים, לאן אני רוצה לקחת את ההתאחדות. חשבתי איזה תפקיד מאתגר זה, ושזכיתי. כל זה התרחש שבועיים לפני הקורונה, ומאז - במשך חצי שנה - אני וכל ההתאחדות בשוחות, בשדה קרב. אני חושבת על כל היעדים ההתחלתיים, וכמה קל זה היה יכול להיות להסתער עליהם. אז אנחנו בתקופה קשה, אני גם לוקחת ללב, ומצד שני - זו עדיין זכות להיות בתפקיד הזה, בטח בעת הזו".
עת של אי־ודאות. ביום ראשון השמיים אמורים להיפתח, אבל רוב המדינות הירוקות עדיין לא מסכימות לקבל ישראלים, המתווה המדובר לא כולל כניסת תיירים לישראל ולא ברור מה יעלה בגורל המעבדה לפתיחת קורונה. עושה רושם שהחופשה שלנו בחו"ל מתרחקת.
"אני אופטימיסטית חסרת תקנה ולכן בעיניי החופשה לא מתרחקת. אבל כל מה שקרה בהקשר של פתיחת השמיים עד כה, לרבות המתווה המדובר - הוא פשוט פארסה, ומיקרו־קוסמוס של התנהלות הממשלה. לא יכול להיות שמדינת ישראל, שרוצה להחזיק מעצמה חוד החנית בתחומים כה רבים, הגיעה לרגע שבו חצי שנה לתוך המשבר, השמיים שלנו נראים כך. אנחנו בפיגור אחרי רוב מדינות העולם המתקדמות, ובפיגור גם אחרי מדינות עולם שאינן מתקדמות. בעת הזו, להשאיר כל כך הרבה דברים תחת סימן שאלה - הסכמים, פתיחת מעבדות - זה לא הגיוני.
"החופשה בחו"ל לא מתרחקת". מטיילים בחצבאני // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
"על הכף מונחת פרנסה של מאות אלפי משפחות, ואי אפשר לזרוק לנו סיסמאות. הגענו למצב שעסקים פרטיים והתאחדויות, כמוני למשל, שולחים מתווים לממשלה - מתווים לפתיחת השמיים, מחקרים על בדיקות קורונה, על המצב במדינות אחרות. יש תחושה שאם האזרחים לא יעשו את זה, זה פשוט לא יקרה".
מה את שומעת מקולגות שלך בעולם?
"שמפסיקים לספור את מדינת ישראל בתור אופציה לכנסים חשובים, למשל. אני שומעת על עסקים ועסקאות, גם בחברות היי־טק גדולות, שמדינת ישראל יוצאת מחוץ לטווח שלהם. הרי ישיבות זום לא נותנות מענה, אנשים צריכים להיפגש, להרגיש. ויש גם כמובן הרבה עסקים שתלויים באתרים שנמצאים בחו"ל - אתרי נדל"ן, היי־טק - ואם אתה לא יכול להתנייד לשם, אתה נשאר מחוץ למשחק.
"מבחינת הענף שלנו, יש הרבה תיירות מסורתית שמגיעה לישראל ממדינות שונות. התיירות הזו נפגעת ומוצאת יעדים אחרים. כתוצאה מכך, אנחנו מאבדים את מקומנו כיעד מועדף על מדינות רבות".
הייאוש של שאשא־ביטון
קשה להתעלם מכך שנשמע שהדברים נאמרים מדם ליבך. האינטנסיביות של המשבר הזה מתישה.
"זו מלחמת התשה, אבל אין לי את הפריבילגיה להתייאש. אני מסרבת לחיות במדינה שמנותקת מהעולם. החובה האזרחית המצומצמת שלי היא לדאוג שזה ישתנה, ומהמקום הזה אני מגיעה למאבק. המדינה זכאית לקבל אות הצטיינות על יכולת ההתשה של האזרחים, הארגונים, החברות. השבוע בוועדת הקורונה זיהיתי את הייאוש אפילו על פניה של יפעת שאשא־ביטון. בשבוע שעבר היא ישבה בוועדה וקיבלה הבטחות, ואז נפלה עליה ההבנה שבעצם הלכנו אחורה".
יצא לך לחשוב האם זה הזמן הנכון לפתוח את השמיים? מבחינה אובייקטיבית, רפואית, אולי כדאי להמתין ולבצע את הדברים בצורה בטוחה יותר.
"אם זה היה תלוי במדינה, השמיים היו נפתחים באופן מלא עוד כמה חודשים. לו הדברים היו תלויים באזרחים ובגופים המעוניינים בכך - זה היה קורה בתוך כשלושה שבועות, ואני רוצה להאמין שכך יהיה. חשוב להבין, אמנם יש לי עניין בפתיחת השמיים, אבל אני לא רשלנית. אסור לסכן את אזרחי המדינה. אלא שהקורונה כאן כדי להישאר, וצריך ללמוד לחיות איתה, בלי לסכן אנשים ובלי לסכן את הפרנסה ואת החוסן הכלכלי והנפשי.
משבר שהפך למלחמת התשה. טיסת פנים לאילת // צילום: יוסי זליגר
"מאחר שהקורונה תהיה איתנו לפחות עוד שנה - זה אומר שנישאר סגורים בשנה הקרובה? אם כך, למה התחבורה הציבורית לא נשארה סגורה? ולמה לא השאירו את בתי הספר, המסעדות ומכוני הכושר סגורים? המדינה החליטה שצריך להמשיך לחיות. להיות חלק מהעולם זו לא פריבילגיה, זאת חובה - בדיוק כפי שחיוני לעלות על תחבורה ציבורית ולעשות ספורט.
"אנחנו לא בימי הביניים, ואני לא חושבת שהגזמתי בדרישות שלי ממדינה מתוקנת. לראיה, יש מדינות שעושות זאת. אנחנו מתייחסים לתנועה בינלאומית כאל מותרות. מבחינה זו אנחנו עדיין בימי בן־גוריון. מדינות העולם לא מתייחסות לזה כמותרות, וזה ההבדל בינינו. לחשוב על פתיחת השמיים כפריבילגיה, כי אנשים חייבים לנסוע לשבוע של הכל כלול ביוון - זו גישה פרימיטיבית".
"סיממו את הענף שלנו"
במשרד הבריאות הסבירו שפתיחת השמיים תתאפשר עם ביטול הבידוד לשבים ממדינות "ירוקות". לפי מתווים אחרים ייערכו בדיקות 72 שעות לפני הטיסה.
"פתיחת שמיים אמיתית לא צריכה להיות מותנית במדינות 'ירוקות' או 'אדומות'. הצבע שלהן זה דבר נזיל שיכול להשתנות בעודך באוויר. קונספט הצבעים מעקר מתוכן את פתיחת השמיים. בעולם שלנו יכולת תכנון נסיעה היא קריטית, ולא ניתן לתכנן לטווח סביר אם נהיה תלויים בצבע המדינה. מארגני תיירות גדולים, למשל, צריכים לחקור סדרות של טיסות, לסגור מלונות בחו"ל - זה בלתי אפשרי בתנאים מגבילים. זה תקף גם לנוסעים עצמאיים וגם לעולם העסקי.
בידוק בשדה התעופה באטלנטה // צילום: אי.פי.אי
"כך שאם נחיה בצל הקורונה, נתרגל אליה - בדיוק כפי שאירע אחרי פיגועי 11 בספטמבר: התרגלנו לבדיקת נוזלים במזוודות. בזמנו זה נראה איום ונורא, והיום זו השגרה. מה גם שהבדיקות ישתכללו ויקוצרו עם הזמן, ועשויות להפוך למעין בידוק ביטחוני קצר. לשם צריך לשאוף, ויש לנו במדינת ישראל את המוחות הנכונים כדי להביא לכך. זה רק עניין של תעדוף".
עד שהבדיקות יהפכו ליעילות והעסק לשגרתי, וגם לאחר מכן, אנחנו צפויים לראות אופציית מדיניות ביטולים מקילה ואף חינמית בטווחי זמן קצרים?
"עולם התיירות יעבור מהפך בעניין הזה, זה מחויב המציאות. מדיניות ביטולים מקילה היא תולדה של שרשרת מזון: משרד נסיעות ישמח לאפשר ביטול, בכפוף לכך שחברת התעופה תיתן אפשרות לבטל ושבית המלון בחו"ל יאפשר זאת. אני חושבת שזה יקרה, ושפנינו מועדות לשם. כל ספקי התיירות באשר הם יצטרכו להתאים את עצמם למצב החדש ולאפשר גמישות וביטולים, אחרת הם לא ישרדו; וכדי שזה יקרה צריך להניע את גלגלי המערכת, ולהתנסות בכך. אבל אם המדינה תפתח את השמיים רק בעוד שלושה חודשים, אז כל הפתרונות האלה יגיעו בעוד חצי שנה, אולי יותר".
גם הביטוח משחק כאן תפקיד.
"זו שאלת מיליון הדולר. אני מאמינה שתיווצר תחרות בתחום. ככל שחברות הביטוח יראו שיש דרישה גבוהה יותר, כך הן יציעו ביטוחים נוחים יותר".
אפרופו ביטוחים, מה היקף הנזק שנגרם עד כה לענף סוכני הנסיעות?
"מדובר במיליארדים רבים, בגלל ההשפעה הרוחבית של הנזק על פרנסה של מעגלי רווח נוספים במשק".
דובר על הלוואות לענף, אבל ציינת שלא תעמדו בהחזרים. את מצפה למענקי סיוע?
"נושא המענקים הוא כאוב. המענקים נתפרו למידותיהם של כל ענפי המשק, אך לא נותנים מענה כולל לבעיות הענף שנפגע ראשון וייצא מהמשבר אחרון. התוכנית הכלכלית שעברה לאחרונה מביאה שיפור ניכר יחסית לתוכנית הקודמת, אך עבורנו זהו עדיין מענה חלקי. המענקים מוגבלים לחברות בעלות מחזור של עד 400 מיליון שקלים בשנה. אבל בתחום התיירות, חברות עם מחזור של יותר מ־400 מיליון שקלים, הן לא בהכרח גדולות או עשירות. כך יצא כי שמונה חברות התיירות שהן עמודי תווך בענף שלנו נותרו מחוץ לתוכנית המענקים. זה אבסורד.
מטוסי אל על בנתב"ג // צילום: קוקו
"לחברות האלה יש הוצאות עתק בכל חודש, הן מפרנסות אלפי עובדים ופרילנסרים, אך הן לא קיבלו שקל אחד מתחילת המשבר. קריסתן תגרום להפסדים גדולים, ולכך שחברות בינלאומיות מחו"ל - שלא משלמות כאן מסים, לא מעסיקות עובדים בישראל ולא כפופות לחוקי הגנת הצרכן - ייכנסו במקומן".
עניין החל"ת סייע לכם?
"אני חצויה בנושא הזה. מצד אחד, אני שמחה שאנשים קיבלו ביטחון תעסוקתי מסוים בחל"ת, אבל אני מרגישה שסיממו את הענף ועובדיו. בתחום התיירות המדינה תהיה חייבת ללכת לפתרונות של חל"ת גמיש כמו שנעשה במדינות שונות באירופה, שמאפשר חזרה חלקית לעבודה על בסיס פעילות אפשרית, כאשר המדינה משלימה את השכר בעבור הזמן הנותר. אין דרך אחרת.
"המצב כרגע הוא שאם לעובד אין עבודה במשרה מלאה, עדיף לו להיות בחל"ת. מעבר להשלכות הפסיכולוגיות הנוראיות, זה לא מאפשר לעסקים לנוע קדימה. המצב בתיירות לא יאפשר בחודשים הקרובים העסקה של עובדים במשרה מלאה. חייבת להיות אפשרות להעסיק עובדים מקצועיים שלקח שנים להכשירם, באופן מדורג וחלקי, אחרת יהיה קשה מאוד להניע חזרה את הענף. משרדי נסיעות לא יחזרו לפעילות מאפס למאה, אלא באופן מתגלגל. העובדים האלה, ובצדק מבחינתם, לא יחזרו ל־30 אחוזי משרה, כשהם יכולים לקבל 70 אחוז מהמדינה. זה יהיה מורכב מאוד".
את רואה נטישה של אנשים?
"היתה סגירה של חמש־שש סוכנויות, גם כאלה גדולות, ולצערי הרב אני חוששת שזו רק ההתחלה. בנוסף, אני נתקלת בכל יום ברשתות החברתיות במקרים שמעציבים אותי מאוד, של אנשים שעסקו שנים בתיירות ופונים כעת לחפש פרנסה במקומות אחרים".
סוכן? חובה בימי קורונה
מצד שני, בשבועות האחרונים דווח על התאוששות מסוימת. לפי דיווח של בנק ישראל, בתחילת החודש נרשמה עלייה של 11% בשימוש בכרטיסי אשראי בתחום התיירות.
"מדובר בתיירות פנים בלבד, אבל יש אפס התאוששות בכל מה שנוגע לתיירות יוצאת או נכנסת. על תיירות הפנים אנחנו מברכים, אלא שענף התיירות משול לגוף עם כמה איברים שבלעדיהם הגוף לא יתפקד. אז תיירות הפנים היא איבר אחד, אבל ככל שלא תהיה תיירות יוצאת - לא תהיה תיירות נכנסת, כי לחברות תעופה לא ישתלם להחזיק כאן קווים. אם לא יהיו כאן תיירי חוץ, התפוסה בבתי המלונות לא תישאר גבוהה לאורך זמן, המחירים יעלו וזה יוביל לכך שגם לא תהיה תיירות פנים. תיירות הפנים לא יכולה להחזיק מים לבדה, זו אשליה".
אנחנו שומעים על אנשים שכן נופשים בחוץ לארץ. זה באמת קורה?
"זה בעיקר נחמד מאוד בתוך חדשות ותמונה בעיתון. אבל אלה גרגירים מאוד קטנים ולא משמעותיים של כלום. עד שלא תהיה כאן פתיחת שמיים אפקטיבית, לא תהיה שום התאוששות".
נוכח ההכנסה הפנויה שירדה, אחוזי האבטלה וגם אתרי הזמנות החופשה למיניהם, נראה שעתידם של סוכני הנסיעות לוט בערפל. למקצוע יש עדיין ערך מוסף או שהוא זקוק לטרנספורמציה?
"אני מעריכה שדווקא בנושא הזה הענף ייצא מחוזק. משבר הקורונה חידד את הצורך בשימוש בסוכני ובמשרדי נסיעות. בכל נושא ההחזרים, למשל - נמצאו הבדלים מובהקים, סטטיסטיים, בין יכולת נוסעים לקבל את כספם מאתרי אינטרנט וגופי תיירות למיניהם, לעומת משרדי הנסיעות. אני מקבלת מדי יום הודעות וסיפורים אישיים של אנשים מלאי הערכה על המלחמות שניהלו משרדי הנסיעות עבורם. גם אם לוקח זמן ולא תמיד מקבלים את כל הכסף כי היו מעורבים בכך עוד גופים - אנשים הבינו שכספם ניצל כשהם עבדו עם משרדי נסיעות, בשעה שכספם הונח על קרן הצבי כשהם עבדו מול אתרי אינטרנט בינלאומיים. וזה עוד לפני שאני מדברת על היחס האישי שאתה מקבל מהסוכנים.
"בנוסף, בימי הקורונה הקשר הבינלאומי עם העולם, לתיירות ולעסקים למשל, יהיה הרבה יותר ספציפי. אנשים ירצו לדעת מה המצב בשדה התעופה, בבית המלון ובמדינה שהם נוסעים אליה; איזו חברה מתחייבת להחזיר כסף, מה הנהלים הבריאותיים והעסקיים במקומות השונים. במובן הזה, במקום לאתר את כל האינפורמציה הזו לבד, אין יעיל יותר מאשר לבדוק את הדברים בשיחת טלפון מול אדם אמין שסומכים עליו. עולם סוכני הנסיעות ישתדרג ויתאים את עצמו למצב".
כלומר הטכנולוגיה לא תייתר אתכם.
"כרגע אמנם התיירות תקועה, אבל כשהיא תשתחרר - עולם סוכני הנסיעות ומארגני התיירות יחווה פריחה. זו אמירה שעשויה לעורר חשדנות, אולי אפילו חיוך, אבל אני מאמינה בכך מאוד. הענף הזה הולך לצמוח בענק מהמשבר הזה".
להצעות ותגובות: Ranp@israelhayom.co.il
