פרס: "תנו קרדיט לממשלה"

ביום שלישי בערב, במהלך הנסיעה הארוכה ברכבת משטרסבורג לפאריס, אחרי יום של דיונים ופגישות שבמרכזו ההופעה המרשימה בפני 754 חברי הפרלמנט האירופי (מ־27 מדינות), ישב נשיא המדינה שמעון פרס באחד הקרונות ושר עם הדוברת שלו איילת פריש ועם עובדים אחרים שירים עבריים ישנים כגון "שימי ידך בידי, אני שלך ואת שלי".

לע"מ, רויטרס

התבוננתי בו. הוא נראה מרשים. שעות ספורות קודם לכן עמד זקוף קומה (אף שבקרוב ימלאו לו 90) מול מאות חברי הפרלמנט, שקמו על רגליהם והריעו לו בתום נאומו. כישראלי, הדבר נראה מעורר גאווה. הייצוג שלו את ישראל בפורומים בינלאומיים היה המכובד ביותר שאפשר.

גם בראיון שקיימתי איתו במלון המהודר שבו התאכסן בפאריס, לא היה אפשר שלא להתפעל מצלילות מחשבתו, ממהירות תשובותיו, מניסוחיו הרהוטים ומהזהירות, כן גם מהזהירות שלא להיכנס לשדה המוקשים הפוליטי, אחרי שבמשך עשרות רבות של שנים היה מן הדמויות הבולטות ביותר בו. 

כבוד הנשיא, בנאומך בפני הפרלמנט האירופי קראת להכריז על חיזבאללה כארגון טרור, החלטה שתאפשר להטיל עליו סנקציות. האם יש לכך סיכוי ממשי?

"משיחותיי עם ראשי הפרלמנט האירופי התרשמתי כי יש התקדמות בכל הקשור לקריאתי להכריז על חיזבאללה כארגון טרור. ההתקדמות נובעת מהראיות החד־משמעיות שנאספו בעקבות הפיגוע בבורגס שבבולגריה, משם עולה כי חיזבאללה עמד מאחורי הפעולה".

האם גם ההצעה שלך להקים גוף בינלאומי, שיעסוק במציאת פתרונות כלכליים, עשויה לקרום עור וגידים?

"נאמר לי שהתוכנית הזו, שתעסוק במציאת פתרונות לבעיות מרכזיות במזרח התיכון, קידום פרויקטים התורמים לכלכלה ויצירת מקומות תעסוקה ומניעת רעב בעולם, עוררה עניין רב, אף שהיא יוצאת דופן ומחייבת שיתוף פעולה בין ממשלות לבין חברות גלובליות". 

איך היתה פגישתך השבוע עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד?

"הנשיא הזמין אותי לצהריים. אנו ידידים ותיקים. נפגשנו לראשונה לפני 33 שנים כשהוא עבד עם ז'אק אטלי בלשכתו של הנשיא פרנסואה מיטראן, כשכולנו היינו ידידים. זה היה גם מפגש נוסטלגי עם הרבה חום אישי וידידות".

היה נראה שהתרגשת מאוד כשמאות חברי הפרלמנט האירופי קמו על רגליהם והריעו לך. מה הרגשת באותן דקות?

"מאוד התרגשתי מהמעמד. אבל יותר משהתרגשתי באופן אישי, התרגשתי בשם המדינה. ראיתי באהבה האישית שנשיא הפרלמנט מרטין שולץ הרעיף עלי וחברים אחרים בפרלמנט ביטאו בדבריהם איתי, ביטוי ליחס חיובי כלפי המדינה שאותה אני מייצג כל חיי". 

בשבוע הבא עומד הנשיא האמריקני ברק אובאמה להגיע לישראל. האם בכוונתך להעלות בפניו את הדרישה לשחרורו מהכלא של ג'ונתן פולארד?

"בוודאי. גם בביקורי בבית הלבן זה היה הנושא הראשון שהעליתי לדיון. אני סבור שיש להמשיך במאמצים לשחרורו מהכלא על בסיס הומניטרי. גם אני, כנשיא, משחרר אסירים על בסיס הומניטרי. אני מקווה שפולארד אכן ישוחרר מהכלא".

*   *   *

בימים הקרובים תושלם הקמת הממשלה. מהן המשימות הראשונות שיעמדו בפניה?

"קודם כל המשימות שהמציאות תובעת, והן להגיש תקציב ולפתור את בעיית הגירעון שאינה סובלת דיחוי. הנושא השני שהיה על סדר היום, שכל המפלגות ייחסו לו חשיבות רבה, הוא החלוקה הצודקת של הנטל החברתי וסגירת הפערים בין עשירים ועניים. בנוסף, מה שמצפה ומחכה לממשלה, כמובן, הוא קידום תהליך השלום. 

"אנחנו איננו יכולים לחיות רק במלחמה בלי תהליך שלום, אבל גם איננו יכולים לנהל רק תהליך שלום בלי ביטחון. הבעיות בשני הנושאים הללו העמיקו ונעשו דחופות ומסובכות יותר. מצד אחד נעלמה הסכנה של עיראק, ומצד אחר גברה הסכנה של חיזבאללה וקיים מצב לא ברור לגבי המתרחש בעולם הערבי".

אתה מאמין שהממשלה החדשה, שהרכבה הסופי עדיין לא סוכם, אבל יהיה בה רוב לימין, תוכל לקדם את תהליך השלום?

"כל הממשלות בישראל היו קואליציוניות. כשנבחרת ממשלה חדשה, יש לתת לה קרדיט ולא להתחיל בהספדים. אני חושב שהממשלה שעומדת לקום היא ממשלה שנבחרה כדין וצריך לתת את האשראי המגיע לכל ממשלה שמתחילה את דרכה".

האם הקשיים שהתעוררו במו"מ אינם מדגישים את הצורך בשינוי שיטת הממשל?

"בוודאי. הדבר מחייב לעבור לשיטה פרלמנטרית בריטית, של בחירות אזוריות, וכן יש להעלות את אחוז החסימה. אבל אסור שיהיו אשליות בנושא זה, לכל משטר יש את הבעיות המאפיינות אותו. אפילו במשטר הנשיאותי בארה"ב אנחנו רואים אילו קשיים יש לנשיא האמריקני ברק אובאמה להעביר את התקציב. כלומר, בכל משטר שיונהג תמיד יהיו התמודדויות עם קשיים. הגישה הפשטנית, שאם רק נשנה את המשטר, אז כל הבעיות ייפתרו - היא קצת חפוזה מדי". 

האם אתה מברך על הפתרון המסתמן כרגע שלפיו הממשלה החדשה תמנה רק 20 שרים, במקום 30 שרים בממשלה היוצאת? 

"אני תמיד מברך על התייעלות במספר השרים בממשלה".

*   *   *

בראיון שקיימתי איתך לפני שבע שנים, שאלתי אותך מה עדיין מריץ אותך בגיל 83, אחרי כל כך הרבה שנים בפוליטיקה, והשבת לי שאינך מתעייף לשרת את העם. האם גם היום, כשבקרוב ימלאו לך 90 שנה, יש לך תשובה דומה? 

"שבע השנים שחלפו מאז לא שינו את מצבי ולא את דעתי. אני עושה את אותה התעמלות בוקר, יש לי אותה משמעת עצמית, איני מעשן וגם לא זולל. יש לתת גם לנשמה את מה שמגיע לה, כלומר קצת שאר רוח, ולתת לגוף מה שחייבים לתת, לשמור עליו ולא להרוס אותו על ידי דברים שיש בהם רעל לאדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו