האתגרים וההזדמנויות של מפקדת הקורונה: "המדינה מעמידה את המאמץ שלנו בספק"

בשבוע הבא זה סוף־סוף יקרה: באיחור לא אופנתי של יותר מארבעה חודשים תוקם "מפקדת קורונה", בתקווה שמדינת ישראל תתחיל להתמודד עם המגיפה באופן סדור ורציני.

הצורך בהקמת מפקדה כזאת עלה כבר בראשית הדרך. אין איש מקצוע שלא הצביע על כך, וגם הפתרון היה ידוע מראש. זה לא קרה עד כה בעיקר בגלל אגו וכבוד. עכשיו זה קורה משלוש סיבות עיקריות: חוסר ההצלחה להוריד את מספר הנדבקים היומי מ־2,000 בממוצע; ההבנה שכל עוד שרשרת ההדבקה לא תיקטע לא ניתן יהיה לשקם באמת את הכלכלה; ובעיקר - רוני גמזו.

גמזו בא לעבוד. גם לו יש אגו לא קטן, אבל הוא יודע שמבחנו היחיד יהיה בתוצאה. לכן הוא חיפש לשתף פעולה עם כל מי שאפשר. עם משרד הבריאות וראשיו, עם המקטרגים מתוך המערכת שאותם הפך ליועצים, ובעיקר - עם הצבא. היכרותו עם צה"ל ויכולותיו אמנם דלה יחסית, אבל הספיקו לו כמה פגישות וסיור בפיקוד העורף כדי להבין את מה שהיה ברור לכולם: אין בישראל עוד גוף שיכול לקחת על עצמו כזאת משימה.

המפקדה החדשה תמוקם תחת פיקוד העורף. בצה"ל שקלו לרגע להכפיף אותה למטכ"ל, אולם קיבלו בסופו של דבר את ההחלטה הנכונה. פיקוד העורף מתורגל בעבודה מול האזרח ומול הרשויות, הארגונים ומשרדי הממשלה, והוא ממילא שקוע עמוק בענייני הקורונה - מטיפול במלוניות ועד לסיוע לקשישים ובתי חולים.

במחנה פיקוד העורף ברמלה כבר החלו לקדוח כדי להקים את התשתיות הפיזיות של המפקדה החדשה. היא תתחיל לפעול כבר בשבוע הבא אבל תהיה מבצעית לגמרי רק ב־1 בנובמבר - לקראת החורף, והשילוב של הקורונה והשפעת העונתית. בין לבין היא תצבור כוח־אדם, אמצעים ויכולות, שאמורים לאפשר לה לעמוד במשימה שהוגדרה: לקטוע את שרשרת ההדבקה (ובפועל להוריד דרמטית את מספר החולים).

בראש המפקדה החדשה יעמוד תא"ל ניסן דוידי. הוא היה אמור לסיים בשבועות הקרובים את תפקידו כראש חטיבת הלוגיסטיקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ולפרוש, אבל קיבל צו 8 והחליט להישאר. תחתיו יהיו כמה אלופי־משנה שפרשו באחרונה מצה"ל ויוחזרו לשירות, שכל אחד מהם יעמוד בראש מכלול אחר: מכלול הבדיקות, מכלול החקירות האפידמיולוגיות, מכלול ההסברה ועוד.

אמ"ן ומצ"ח מאחדים כוחות

היעד הראשון שהוגדר למפקדה החדשה הוא קיצור משך הזמן בין הופעת הסימפטומים והפנייה לרופא, לבין קבלת התשובה האם מדובר בקורונה. כיום עוברות 6-5 יממות בממוצע מרגע הפנייה ועד לקבלת התשובה, פרק זמן שבו החולה הפוטנציאלי ומי שבא עימו במגע עלולים להדביק רבים. היעד הוא לקצר את משך הזמן הזה ל־24 שעות: 6 שעות עד לקבלת הפניה לביצוע הבדיקה, 12 שעות עד לבדיקה עצמה, 18 שעות עד שהבדיקה תגיע למעבדה ו־24 שעות עד שהאזרח יקבל תשובה אם הוא חולה או לא.

היעד השני הוא ייעול עבודת המעבדות, מתוך כוונה להגדיל גם את מספר הבדיקות. זה יתבצע בעבודה מסביב לשעון, שתתאפשר בין היתר באמצעות תגבור בכוח אדם שהצבא יגייס. הכוונה בעתיד היא להגיע למצב שבו יתבצעו 60-40 אלף בדיקות מדי יום, במטרה לאפשר שליטה מלאה ברמת התחלואה.

היעד השלישי הוא לבצע מהפכה בתחום החקירות האפידמיולוגיות. הררי מילים כבר נכתבו על הדרך שבה זה התנהל עד כה: על ידי מספר מצומצם של אחיות, שכתבו בעט, כאילו מדובר בימי הביניים. המשמעות היתה שלקח הרבה מדי זמן להגיע למי שנדבק, ובאמצעותו למי שהיו איתו במגע - והמשיכו להסתובב ולסכן אחרים.

מהשבוע הבא זה ישתנה.

"מערך הקוטעים" בשמו החדש יכלול 250 איש שיישבו ברמלה, שבהם כ־200 עתודאים שנמצאים בהפוגה שבין שנות הלימוד באוניברסיטה ועוד כמה עשרות חיילים עם רקע חקירתי (מאבחנות פסיכוטכניות, חוקרי מצ"ח, אנשי אגף המודיעין). אליהם יצטרפו עוד כ־2,000 איש שיועסקו מטעם הרשויות המקומיות, 10-5 בכל רשות. זה ייעשה גם כדי לרתום את הרשויות עצמן למאמץ מתוך הבנה שהן אלה שמכירות את האזרח וצרכיו טוב מכולם, אבל בעיקר משום שבחלק מהמקומות (בעיקר אצל ערבים וחרדים) הם יידעו לתקשר איתו טוב יותר מאשר חיילים בסדיר או במילואים.

כל הקוטעים יוסמכו על ידי משרד הבריאות. בימים הקרובים תתבצע ההסמכה רק למי שבקיא באנגלית על בורייה, וזאת על סמך ערכת הדרכה־מרחוק שפותחה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, ומשמשת להכשרת צוותי החוקרים האפידמיולוגיים האמריקניים. ההכשרה הזאת נמשכת שש שעות, והכוונה היא שגם משך ההכשרה העתידי בעברית יהיה זהה.

מהניסיון שנצבר עד כה מתברר כי קוטע אחד מסוגל לעשות עד ארבע חקירות אפידמיולוגיות יעילות של חולים ביום. כל חקירה כזאת אורכת זמן רב, ובהמשכה על החוקר ליצור קשר עם 20 איש בממוצע שהיו במגע עם החולה. המשמעות היא שנדרש להעסיק לפחות 1,000 חוקרים במקביל, כדי להשתלט על החקירות ולקיים אותן צמוד ככל האפשר לקבלת תוצאות הבדיקה, במטרה לקטוע במהירות הרבה ביותר את שרשרת ההדבקה.

החקירות האלה יבוצעו על גבי מחשבים. כל המידע יוזן מיידית, ויופץ לכל הגורמים הרלוונטיים - ממשרדי הממשלה ועד לקופות החולים והרשויות המקומיות. זה מחייב את אגף התקשוב להקים מיידית בסיס מידע אחוד, ולחבר את כל הגורמים לתשתית מחשוב אחת, שתכלול את כל המידע והידע שנצברו.

היעד הרביעי הוא לטפל באופן דיפרנציאלי בערים השונות. ערים כתומות או אדומות - שבהן רמת התחלואה בינונית עד גבוהה - יקבלו טיפול שונה מערים ירוקות, שבהן רמת התחלואה סבירה. משרד הביטחון יצא השבוע במכרז לרכש מהיר של שני מערכי דרייב־אין ניידים, שיידעו לבצע כמות גדולה של בדיקות בזמן קצר. זה יחסוך לאזרחים את הצורך לצאת מהערים (או מהבתים) ולסכן אחרים, וזה יאפשר להגיע לערים כתומות, למשל, ולבצע בהן מסה של בדיקות מהירות - ובהמשך לכך חקירות ובידודים, ובמידת הצורך גם פינוי למלוניות (נכון לסוף השבוע הזה יש כבר 28 מלוניות שפועלות ברחבי הארץ) - שיבלמו את התפרצות המגיפה וימנעו את הפיכתן לאדומות.

כל הפעילות הזאת אמורה להיתמך במערך הסברה מסודר ויעיל. החודשים האחרונים לימדו שהציבור מבולבל משטף ההנחיות והמידע הסותר שהוא מקבל, דבר שהוביל במישרין לירידה חדה באמון הציבור במנגנון הממשלתי. מסקר שערך פיקוד העורף בשלהי החודש שעבר - ואשר עיקריו נחשפו אתמול ב"ישראל היום" - התברר כי רק ל־19 אחוזים מהנשאלים יש אמון ברשויות המדינה (בהשוואה ל־52 אחוזים בסקר מקביל שנערך בחודשים מאי־יוני), ורק 17 אחוזים מבינים את ההנחיות השונות הנוגעות לקורונה (בהשוואה ל־65 אחוזים בסקר הקודם). כתוצאה מכך חלה ירידה חדה גם במצב הרוח הכללי של הציבור מ־60 ל־38 אחוזים, כאשר רוב הנשאלים גם הביעו דאגה ממצבם הכלכלי והבריאותי, ומתפקודה של הממשלה ואופן טיפולה במשבר.

המסקנה המתבקשת (שגם היא היתה ברורה מהיום הראשון) היא שנדרש מערך הסברה סדור, שיתווך לאזרחים את המידע. גם כאן - בתיאום עם גמזו - צפויה רוב העבודה לעבור לפיקוד העורף. הכוונה היא שגורם אחד יכין את הסרטונים, המודעות, האי־מיילים, הקמפיינים וכל דבר ועניין אחר, כדי שהמידע שיימסר יהיה אחיד וברור.

הבעיה היא שפיקוד העורף לא עובד לבד. אם המפקדה החדשה לא תזכה לסיוע ולתמיכה של משרדי הממשלה - בראש ובראשונה משרד הבריאות, אבל גם משרדי האוצר, החינוך, ביטחון הפנים, הרווחה ועוד - אין לה סיכוי להצליח. גם כך סופקים שם ידיים בייאוש לנוכח ההחלטה לאפשר את כניסתם לארץ של 17 אלף תלמידי ישיבה לא ישראלים, ולאפשר את יציאתם לאומן של 30 אלף ישראלים בחגים.

"אנחנו נלחמים כאן לצמצם שרשראות הדבקה, והמדינה עושה במקביל פעולות סותרות שמעמידות את כל המאמץ הזה בספק", אמר השבוע גורם בכיר. "מספיק שאחוז מכל התיירים האלה יביא לפה קורונה, וכל העסק עלול להיכשל".

במצב הדברים הזה, ייפול חלק משמעותי מהנטל על משטרת ישראל. גם כך נמתחת כעת המשטרה בין שלל משימותיה - מפשיעה ועד הפגנות - אבל יש לה חלק משמעותי גם בבלימת הקורונה. אכיפת הבידוד (באמצעות הסברה, אבל במידת הצורך גם על ידי קנסות) היא קריטית, וחשיבותה תגבר כאשר מספר הנדבקים היומי יירד לרף המקווה של פחות מ־400, ובמאמץ למנוע ממנו לעלות שוב.

מתכוננים לחורף

המהלך הזה שתואר כאן, שליבתו במפקדה החדשה, אמור להוביל לירידה הדרגתית בתחלואה. גמזו וצמרת צה"ל מקווים לראות סימנים ראשונים לכך כבר בשבועות הקרובים, בין היתר כדי לנסות ולהימנע מצעדים קיצוניים, דוגמת סגר לילי או בסופי שבוע. נכון לאתמול, הסיכוי לכך נראה לא גבוה; מספר הנדבקים היומי שומר על יציבות, מה שמגביל את הסיכוי להוביל גם מהלכים כלכליים נרחבים לפתיחת המשק.

ועדיין - זה המהלך הנכון. גם אם זה ייקח זמן, בסוף זה יקרה. פעילות סדורה, הגיונית, שמנוהלת על ידי גורם אחד והנחיות ברורות בצידה, יחד עם שיתוף פעולה של משרדי הממשלה ומשמעת של האזרחים, אמור להוביל בסופו של דבר לירידה בתחלואה. מוטב שזה היה קורה מזמן, אבל בהתחשב בעובדה שהחורף מגיע - וכמו ב"משחקי הכס", הוא מאיים להיות קשה מתמיד - טוב שזה קורה מאוחר מאשר לעולם לא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו