מצלמות גוף יופעלו בהפגנות

השימוש במצלמות גוף של שוטרים יחול גם באירועי הפרות סדר שמתפתחים בהפגנות או אחריהן, כך הודיעה היום (שלישי) נציגת משרד המשפטים בוועדת הפנים בדיון שהתקיים בנושא.

לדברי ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), הפרויקט יצא דרך לפני כשנה וחצי, אך עדיין לא ידוע מי מפקח ואוכף את נוהל השימוש במצלמות הגוף: "מי בודק שלא קטעו צילום או התחילו אותו מאוחר? מהי ההשפעה על עבודת השוטר?".

קריאה נוספת:

• מתווה המל"ל לפתיחת השמיים: יציאה ל-10 מדינות ירוקות - ללא בידוד בחזרה

• אדלשטיין: "לא יהיה יותר סגר בסופ"ש"

• רפאל תקים מפעל טילים בארה"ב

בהמשך, שאל ח"כ משה ארבל (ש"ס), מ"מ יו"ר הוועדה, האם משרד המשפטים מכין מסד נתונים בו ייאגר מידע על השימוש במצלמות, ובתגובה ענתה לו עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים כי יהיה ניתן לבדוק זאת. עוד אמרה כי לא יהיה אפשר להביא את כל החומר שיצולם לפרסום: "זו פגיעה בפרטיות של צד שלישי, אנשים שנקלעו לפריים. אזרח שהיה מעורב זכאי לקבל את החומר, אלא אם מדובר בחומר חקירה".

תנ"צ שמעון נחמני, רח"ט מבצעים במשטרה, אמר במהלך הדיון כי המהלך נועד להגביר את אמון הציבור במשטרה, בנוסף לריסון המעורבים בהפרות סדר – שוטרים ואזרחים כאחד: "זהו עדיין כלי חדש, היינו רוצים להציג נתונים שיש הלימה ויש אפקטיביות של מניעה והפחתת אלימות". עוד הוא אמר כי המשטרה רכשה חלק מ-4,500 המצלמות שאמורות להירכש, אך כדי להשלים את הרכישה יהיה עליה לקבל תקציב לשם כך.

ח"כ ארבל תהה מדוע המשטרה צוידה ראשונה לפני שוטרי מג"ב ואנשי יס"מ. בתגובה, תנ"צ נחמני ענה לו כי התקבל תעדוף לצייד את הכוח המגיב הראשון, השוטרים, מכיוון שיס"מ ומג"ב נפגשים פחות עם אזרחים מאשר שוטרי סיור וחוקרים. עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית אמר כי "יש צורך ללוות את הפרויקט במחקר מקצועי חיצוני שייתן תובנות על היעילות בהפחתת החיכוך בין שוטר לאזרח, שנוכל לקבל תמונת מצב כדי לדעת איפה כדאי להשקיע בהמשך התיעוד". הוא הוסיף כי הנוהל הקיים "מאפשר שיקול דעת רחב מדי לשוטר מתי להקליט".

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח בירכה על מצלמות הגוף, אך גם העבירה ביקורת על השימוש בהן: "יש להן פוטנציאל להפחתת חיכוך, אך בפועל התמונה שונה. אין נתונים אם המצלמות גרמו להפחתה בשימוש בכוח".